יום שלישי, 6 בינואר 2015

הביצה שהתחפשה - אגס בר דיינר ישראלי



זה מתחיל כמו סיפור ילדים, של אהבה לאוכל, ביצים ועבודה עם אנשים. ממשיך עם שני חברים שהיו שכירים כל חייהם וכמעט כמו כולם, חלמו על לפתוח מקום משלהם, להיות אדונים לעצמם ולהביא פרנסה למשפחתם.
מה יצא מכל זה? הדיינר הישראלי הראשון בחיפה\נשר.

את הפרסום על אגס בר דיינר פגשתי לראשונה באיזה באנר כזה או אחר בפייסבוק כמובן.
החברה שם שכרו את שרותיו של מישהו שישווק אותם קצת ברשת, כי להם, פשוט אין זמן לזה. לגיטימי.
להרים עסק מאפס עם כמעט בלי עובדים, לשפץ, להרכיב תפריט, לבשל ולשרת בין יתר הדברים, זו עבודה קשה ומלאה של 25 שעות ביום (קמים שעה קודם).
וכמו תמיד, אם הפרסום מדבר על משהו שקרוב אלי לבית, אני כמובן שמסתכל על מה מדובר.
חיפה התפתחה בשנים האחרונות מבחינה קולינרית, אבל היא לא קרובה בכלל לעושר והמבחר שיש במרכז, כך שכל מקום חדש – מבחינתי, מבורך אלפי מונים. ואם הוא טוב, אז פי כמה מזה.

בעודי משוטט בדף הפייסבוק שלהם, אני קורא את התפריט הנחמד ומחליט עם עצמי לפקוד ולדגום את המקום בהקדם.
יום שני בבוקר, אמצע השבוע בשעה שלא קשורה לכלום, אני מופיע על מפתן דלתו של הדיינר שהיה ריק מאדם, מלבד אחד השותפים שבדיוק עמל על הסרוויס הקרב ובא לקראת הצהריים.
התיישבתי מולו על הבר הגדול ועלעלתי בתפריט שהיה מונח בתוף סטנד שקוף בכל פינה.
 המקום עצמו מעוצב בטעם אך צנוע ולא מצועצע. ציורי קיר צבעונים של ביצים מחויכות, שלט נאון ירוק עם מחבת על קיר אחר ומרפסת מקורה וסגורה שממשיכה את המסעדה ובה שולחנות וכיסאות לרב. המקום עצמו מכיל לא מעט מקומות ואם בא לכם להגיע עם קבוצה גדולה, אין בעיה. נראה שהם יקבלו אתכם בידיים פתוחות.



התפריט מחולק לכמה סקציות די דומות בקונספט; כריכים שונים, מנות מיוחדות, שקשוקות שונות, סלטים ומנות בשריות כמו; המבורגר שנעשה במקום (ראיתי את הבעלים מכין את התערובת מול עיני במטבח פתוח!) ומוגש עם ביצת עין ותוספות, נקניקיות צ'וריסו, מנות חזה עוף שונות ועוד.
סה"כ, מקום שכל אחד יוכל למצוא מה לאכול בו... מצמחוניים ועד לקרניבורים, ילדים ומבוגרים.

אישית, אני בדרך כלל פחות נכנס או נעצר ליד מסעדות מבוססות כריכים. אך יש לא מעט "מוסדות" בחיפה שמושתתות על הקונספט, כמו "סנדויץ ברכה" בהדר למשל, או "סודוק" בכרמל ועוד, אך פה הקונספט עשיר ומגוון הרבה יותר "מסתם" סנדוויצ'יה. בעצם, הם בכלל לא מבחינתי.
יש פה דיינר\מסעדה שמגישה שלל רב של מאכלים וטעמים ובצורות הגשה שונות..
אם זה להזמין מנה שמוגשת בלחם מיוחד ולצאת אל האוטו חזרה, או לשבת וליהנות מארוחה ערוכה ומלאה.



כאמור, אני מעלעל בתפריט ואבישי (אחד מהשותפים שבעלי המקום) כבר שואל אם זו הפעם הראשונה שלי, איך שמעתי על המקום (עדיין, המקום סה"כ בן 8 חודשים) ובוא זמנית מכין לנו קפה "על הבית" (כי לדבריו הוא גם עדיין לא שתה...).
התחלנו מעט לשוחח ובמקביל הוא ממשיך בהכנות לסרוויס... תערובת להמבורגר, חיתוך ירקות, סלטים ורטבים למעדנייה, קונטיינרים מלאים בנקניקים טובים טריים שנפרסו וממתינים להזמנות ועוד.
האמת שלי זה התאים כי לא ממש ידעתי במה לבחור לאכול, אבל בסוף.. החלטתי..

מי שמכיר אותי.. יודע שקיבולת זה שמי השני, כך שזה לא יפתיע שהזמנתי 3 מנות שונות, אבישי היה קצת פחות אופטימי. האמת, שלאחר שראיתי את גודל המנות, היד הנדיבה שלו על הפלנצ'ה עם חומרי הגלם והתשוקה שהוא שם בתוך האוכל, הייתי קצת פחות אופטימי בעצמי שאני הולך לגמור את כל הכמות האדירה הזו.



המנה הראשונה שיצאה אל הדלפק ממה שהזמנתי הייתה;
*כריך קרואסון עם סרוולד וביצי עין;
בקרואסון טרי שחומם בתנור פיצות לפני ההגשה לפריכות מקסימלית, עלו ובאו רטבים לבחירה, ירקות טריים, לא פחות מ 12 פרוסות של נקניק סרוולד טרי שטוגן קלות וזוג ביצי עין כתומות ונוזליות שהוכנו על הפלנצ'ה שנייה לפני ההגשה.
כריך חלומי, שבכלל הקונספט של סנדוויץ' בתוך קרואסון, מפיל אותי בכל פעם! הפריכות וטעם המאפה יחד עם חומרי גלם מעולים שמרכיבים כריך עילאי, מבחינתי זה מושלם.
פה, זה היה לא פחות מזה גם כן. ביצי העין נזלו פנימה על כל הכבודה ואין מאכל חושני יותר מחלמון שמתערבב עם מאפה פריך ונקניק איכותי.



המנה השנייה שהגיעה כמעט לפני שסיימתי את הקרואסון המעולה הזה, הייתה אחת מהמבחר הבשרי של המקום. המבורגר קצת פחות התאים לי באחת עשרה בבוקר (וגם בגלל שאכלתי אחד בערב שלפני),
אבל נקניקיות צ'וריסו דווקא מתאימות לארוחת בוקר פיקס. אמנם בארצות אירופאיות ולא ממש בנשר, אבל מה זה משנה?. בוקר זה בוקר, נקניקיה זו נקניקיה.



נקניקיית צ'וריסו ארוכה ועבה עלתה על הפלנצ'ה, נחתכה לשניים והוכנסה ללחם לבן מיוחד יחד עם כמעט כל מה שתבחרו מהמעדנייה. רטבים, ירקות טריים, בצל ופטריות מטוגנים, ביצים בשלל וריאציות ועוד. במקרה הזה נתתי לאבישי להרכיב לי את המנה, עם סייגים קטנים מה לא בא לי שיהיה שם וזהו. הלחם עצמו- במקום, קוראים לו פשוט ג'בטה... אבל יש לו מרקם קצת יותר מזרח תיכוני מאשר איטלקי. נראה כמו מן כיכר לחם לבן פחוס. נגיד משהו בין לחמנייה לפרנה.
כך או כך, הוא ענקי! וטעים!
הכריך היה מעולה, מלא בטעמים ומשביע מאד. זו מנה בפני עצמה שתפיל כמעט כל סועד, בטח אם ליד כריך ענק שכזה אתם מקבלים גם סלסלת ענק של פלחי תפוחי אדמה מטוגנים ומתובלים בפטרוזיליה ושום.



במנה האחרונה הייתי כמעט מחוץ למשחק... אבל אבישי הפציר בי שאני חייב לטעום את אחת ממנות הדגל של המקום, זו שכמעט כל קבוע שנכנס בדלת מזמין אותה עוד לפני שהתיישב. (האמת שכמה מהאנשים שאכן נכנסו ואכלו בזמן שהייתי שם, הזמינו בדיוק אותה).

ג'בטה אווז עם פטריות ובצל מטוגנים, חביתה מתובלת משתי ביצים, חמוצים, כרוב קולסאו והרשימה ממשיכה... גם פה ניתן לבחור ממגוון רטבים ומרכיבים שונים.
אני החלטתי שאני משנה לאבישי קצת את המנה ובמקום שום שמיר וחרדל, אני הולך על משהו קצת יותר "אותנטי" – טחינה וסחוג ירוק. מסתבר שקלעתי לטעמו האישי של האיש בעצמו, אז הוא זרם איתי בכיף.



גם המנה הזו, למרות שהייתי כמעט על ברכיי, מתחנן למים מהברזייה הקרובה (הזמנתי פיוז טי) הייתה מעולה! הלחם וכל הכבודה התחממו לכמה שניות בתנור הפיצות הגדול במטבח (אין פיצות במקום, כן?!) והמרקם של הלחם הטרי והחם, יחד עם פרוסות עבות של אווז, ביצים טריות, התבלינים, הטחינה והחריף התמזגו למעדן. תכלס, לא סתם אנשים חוזרים ומזמינים שוב ושוב... "כולה סנדוויץ'" אבל כזה שרוצים לאכול כל יום.

אמנם המטבח והטבח "פשוטים" (בלי להעליב את אבישי כמובן!), אין פה יומרות מצדם להיות סטרטאפ חדשני עם נגיעות גורמה כאלו ואחרות. מה שכן יש כאן; אלו חומרי גלם טריים וטובים, עם יד מלאה באהבה, כמות ישראלית מפנקת, שירות מכל הלב והמון המון חיוך!
מבחינתי, זו המשוואה האמתית להצלחה. אוכל טרי וטעים, שרות טוב וזמינות לקהל.
מה עוד אפשר לבקש? מממ... אולי רק סניף נוסף מתחת לבית ;-).

 אביעד.

הדיינר ממוקם מול הכניסה האחורית של הטכניון, בכניסה לנשר מכיוון נווה שאנן וכביש דורי חיפה. 

2 תגובות:

  1. נו, ועכשיו אני רעב :-) ..

    LazyBoy, Hungry like a wolf

    השבמחק
  2. נקניקיית צ'וריסו זה נקניקיית נקניקיה.

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...