יום רביעי, 28 במאי 2014

פריז 2014 פרק אחרון.

הנה, הגעתי לפרק הרביעי... בגדול חשבתי את הסיכום לעשות בפרק נוסף עם עוד קצת אוכל, אבל זה כבר 
נמתח די הרבה, אז במקום, יהיה פרק אחד ארוך במיוחד שבו אקבץ כמה ארוחות נוספות ומילות סיכום, נראה מה שייצא.. 


אז איפה היינו... כמה פרקים לפנינו כאשר היינו במסעדה אחת בפרק השלישי (איזה בזבוז אה?! ;-) ) אבל מבטיח לתקן
בפרק הזה לא פחות משלוש מסעדות שונות ועוד כמה תופינים... 
ונתחיל עם "חנות תכשיטים" שהלכנו במיוחד ביום ראשון (שבמפתיע ביותר היא פתוחה). 


jacques genin - נחשב בעיני רבים בעולם הקולינרי כהשקוליטייר הטוב בעולם, שמענו את שמו רבות בפריז בפי העוברים והשבים ואין בלוג, אתר, או חובב אוכל  ובעיקר מתוקים שלא אומר את שמו בעיניים מזוגגות. בסוף רחוב ארוך שיוצא מהפלאס דה וו נמצאת החנות\מטבח\מעבדה של אחד האנשים עם הכי הרבה תשוקה בעיר.


החנות עצמה נראית כמו בנק, או חנות תכשיטים כאשר בקומה הראשונה השוקולדים (פרלינים), מרמלודות ועוד מוצגות ללקוחות תחת מעטה זכוכיות עבות ובסדר מופתי. יום ראשון הוא כמו שבת שם והרחובות כמעט ריקים מאדם בשעות בוקר די מאוחרות. 


שנכנסו אל החנות הייתה הרגשה של יראת כבוד מטורפת. שקט וניקיון שרואים ומרגישים רק במוזיאון. זבניות לבושות שחור עומדות בכמעט "דום" מאחורי הדלפקים המסודרים בחלל ורק שמתקרבים מעט, מבינים כמה אור\אהבה\ותשוקה יש במקום תחת זכוכית ובכל פינה בחלל המעוצב. 
הסתובבנו כמה דקות כדי לספוג את כל הצבעים והמראות ורכשנו מן שקית כזו של "מיקס" של החנות, ככה כדי לטעום מהכל. בחלל הגדול ישנה מן פינת הסבה שניתן לשבת שם ולהזמין מתפריט המקום. שוקולדים, קפה ומיני משקאות אחרות, עוגות שלא רואים בחלל הגדול והן מובאות מלמעלה... ועוד. 
התיישבנו כמובן כדי להעביר שעה קלה של המוווווווווווון קלוריות! 


לקחנו את השקית  (17 יורו) ונשנשנו ממנה מעט, פיצוחים מצופים בשוקולד, פרלינים במילויים ובמיני שוקולדים שונים, מרמלדות ממיצים טהורים של פירות (אחד הדברים הכי טעימים שאכלתי בחיי) ועוד. 
הזמנו גם מהתפריט, שוקולטה - משקה שוקולד שהתברר כחטא מטורף ובעיקר בכמות שקשה לשני אנשים ללגום (כבד ומתוק, נהדר ואלמותי, אבל באמת שיותר מידי בשלב מסויים) ועוד כמה דברים קטנים. 


יצאנו מהמקום עם suger rush מטורף והתחלנו לחשוב איפה הולכים לאכול צהריים. ד"א באותו יום, עשינו את הפיקניק שפירטתי באחד הפרקים הקודמים. זה היה המשך נעים לBUZZ שהתחיל בבוקר עם כמות שוקולד מסחרית. 
  

גם לפייר הרמה הגענו באחד הימים... אחד מהיכלי התהילה הפריזאית לפטיסרי ושוקולדים. לקחנו איתנו כמה מקרון שהיו מעולים! וישבנו לחטוף אותם על ספסל לא רחוק מהחנות... הנה כמה תמונות ממה שאכלנו שם גם כן :-).


אבל יאללה, מספיק עם המתוק הזה (שד"א אכלנו די מעט ביחס להמון אנשים שמגיעים לפריז ומקפידים להכניס ללו"ז המון מתוקים מהמון מקומות "חשובים" ונחשבים ברחבי העיר)
בואו ניגש לכמה מסעדות שעוד צילמתי. 

אחת החוויות הטובות שהיו לנו במסע, הייתה במסעדת CHEZ L'AMI JEAN - 
אולי המסעדה המדוברת ביותר בקרב חובבי האוכל והבלוגרים בעולם. מקום קטן מאד, רועש ולחוץ... כל המסעדות ובתי הקפה בפריז מסדרים שולחנות על כל סנטימטר פנוי. כמעט בכל ארוחה שהיינו בשבוע הזה הרגשנו כמו "סדר פסח" גם מימין וגם משמאל בדרך כלל היו שולחנות שהוצמדו לשלנו וברב המקרים יושבים מרפק למרפק. לעיתים ממש צפוף ולעיתים קצת פחות, אבל עדיין פי כמה וכמה מכל מסעדה בארץ. מה שמעניין שעם הזמן אתה מבין שוואלה, בגין התרבות של היושבים סביבך, זה לא לוחץ, לא מרעיש ולא מטריד בדרך כלל. אף אחד לא מסתכל לך בצלחת, אף אחד לא בוהה בך או נכנס לשיחות... מקשיב וכן הלאה. כל אחד עסוק באלו שיושבים מולו והגיעו יחד ובשום דבר אחר! 
גם אצל ז'אן - מצופפים שולחנות והמקום הקטן הזה שבארץ היה מכניס 5-6 שולחנות, מכניס בשקט 15! 
למסעדה יש שני תפריטים - אחת ארוחת טעימות שהשף מכין על פי ראות עיניו וכמובן - א' לה קרט... המסעדה לא זולה בכלל וארוחת טעימות לאדם ללא שתייה\יין עולה סביב ה 90 יורו! בתפריט ישנם מנות שנעות בין 20-40 יורו למנה ראשונה ו 40-100 למנה עיקרית. 
אמנם, הגענו למסעדה בשל ההמלצות הרבות על ארוחת הטעימות, אך אף אחד מהממליצים לא חשב לציין שאת הארוחה המדהימה שהוא אכל ב 55 יורו לאדם, הוא אכל בצהריים ולא ביום שישי בערב ;-)! שאז זה עולה כפול. 
בכל מקרה, חשבנו שיהיה עדיף אם נקח כמה מנות לבחירה במקום ארוחה ארוכה שמורכבת מהמון מנות במסלול הטעימות, בעיקר בגלל הארוחה שזללנו בצהריים - פרק ג' ;-). 

הזמנו למה ראשונה את מנת האספרגוס. זוג אספרגוס לבנים ענקיים שנצלו על גריל פחמים והיו פריכים עדיין על מצע של עלים, שבבי בייקון ועוד ועוד - מנה ראשונה מדהימה, בעלת מעוף אדיר, טעמים מדויקים ופשוט מושלמת!,


למנה העיקרית, החלטנו ללכת על בשר! וראינו שיש בתפריט קוט דה בף לחלוקה. אז לקחנו. אחרי המתנה של חצי שעה בערך שבמהלכה אכלנו את המנה הראשונה, לא מעט מהיין שהזמנו ולחם עם חמאה,



הגיע שולחן קטן שהוצמד לשלנו (מזל שהיה לנו מקום! מימיני) ועליו צלחת ענקית! עם סטייק אדיר מימדים של מעל 2 קילו שנפרס לסטייקים עבורנו עוד במטבח! הבשר היה משובח מאין כמותו והותקן במידת עשייה מדיום מושלמת גם כן!!! 


יחד עם הסטייק הענקי הזה, קיבלנו כמובן את סיר הפירה המחייב בפריז, הוא היה הטוב ביותר שאכלנו במסע האוכל הנ"ל אבל מה שהפתיע אף יותר, זו מנת הירקות  - מנה של ירקות חתוכים ברנואז מאודים ומוקפצים, פריכים בעל טעם עילאי!


הארוחה הזו בדיעבד הייתה הארוכה ביותר בעיקר בגלל שבפעם הראשונה (והאחרונה בטיול) הזוג שישבנו לידנו התחיל להתידד עימנו ומפה לשם, העברנו יחד שעות רבות של שיחה באנגלית. הם היו זוג אמריקאי שבאו לפריז והתברר שהם חובבי אוכל ותוכניות אוכל בפרט. אני חושב שמעולם לא אמרתי "טוני בורדיין" כל כך הרבה במשך שלוש כמו שאמרתי את שמו בשלוש שעות. 
יצאנו מהמסעדה בשעה די מאוחרת, אחת בלילה או משהו כזה ועשינו את דרכנו מחויכים מאוזן לאוזן ומלאי בשר!
גם קינוח הזמנו וקפה, אבל כבר לא ראיתי בעיניים, אז לצערי אין תמונה של הסבלה עם התותים :-). 


ארוחת ערב נוספת של מקום שהמליצו עליו רבות הייתה ב - 
A LA BISCHE AU BOIS
בכל ההמלצות, האתרים והבלוגים היללו את המקום שהוא האותנטי ביותר עם תג המחיר השפוי ביותר בעיר!
מי שמחפש ביסטרו פריסאי עם כל המשתמע בכך ולא רוצה להזרים 100-200 יורו לזוג על ארוחת ערב, זה המקום לבוא. 
המקום מעוצב בפשטות כמו רב המקומות המסורתיים בעיר, שולחנות בצפיפות בחלל מחולק, מתלה מעילים ממש בכניסה ומלצרים יעילים, נחמדים על פי רב (הפתעה?) ואוכל מעולה עם חומרי גלם מושלמים בלי פלצנות ובלי ליהטוטים.
המקום מציע "עסקית" בכל שעות פתיחת המסעדה, צהריים או ערב לא משנה... מנה ראשונה, עיקרית, גבינות לבחירה ממגש ענקי שעובר בין השולחנות, קינוח וקפה. כל זה ב 27 יורו בלבד! (לא כולל שתייה). 
החלטנו שאנחנו הולכים על העסקית גם כן, כי פשוט רב התפריט גם מופיע תחת העסקית, אז למה לא?!.

הזמנו לראשונות, טרין כבד אווז כמובן שהגיע עם עלים ירוקים, ורליי חם בשר אווז ופתוח אדמה.
סלסלת לחם מדהים שתמיד על שולחן פריסאי! ליוותה אותנו כל הארוחה. 


מנה ראשונה נוספת הייתה מן טרין כפרי כזה של בשר לבן אווז ושומן. מאד הארד קור, מוגש קר. לחובבים אמיתיים. 


למנות העיקריות לא היה לנו הרבה ספקות מה אנחנו הולכים לאכול, רב ההמלצות הלכו על בשר ציד בעונה אבל שלא בעונה, הייתה מנה מנצחת, הקוק או וין (תרנגול ביין). 


המקום מגיש את המנה בסיר גדול מלא ברוטב סמיך ומשובח על בסיס יין! 3-5 חתיכות עוף מבושלות, פטריות, קוביות בייקון ותפוח אדמה היוו מנה חורפית מדהימה! הבשר היה טיפה יבש לטעמי בחלקים הלבנים (חזה)... אבל הרוטב ללא ספק כיפר על כל שבב של טרוניה. 
למנה עיקרית נוספת, הזמנו את האנטריקוט וצ'יפס הידועים.. וקיבלנו בדיוק את זה. סטייק רחב ודק מנתח אנטריקוט משובח שנצלה למדיום בול! והוגש עם קוביית חמאה מתובלת מעליו. לשולחן קיבלנו מגש ענקי עם אחד הצ'יפסים הטובים בעיר אם לא ביקום! כמות אדירה שמספיקה לארבעה! אם תסיימו, יש מצב שיביאו לכם מגש נוסף "על הבית"... בכיף.



יחד עם הארוחה שתינו ליטר מיין הבית, בחרתי ביקב מבורדו (לא זוכר את שמו ואין לי גם תמונה, מכיוון שהם העבירו אותו לקראף). והמון מים קרים. 
לקינוח הזמנו פאי של אגסים ביתי, שהגיע עם כדור גלידת וניל מדהימה וקערה של מוס שוקולד מקסים!



המקום האחרון להפעם ובכלל בסדרת המסע הפריסאי שלי הוא -
LE COMPTOIR המהולל!



אחת המסעדות עם ההייפ הכי מאסיבי שראיתי בביקור האחרון ובסופו של דבר, נטעם שלא בכדי.
המסעדה נמצאת באחת הצמתים לא רחוק מרחוב סט ג'רמיין והיא חלק ממלון אך לא ממש צריכים להכנס למלון עבורה.
רואים את השלט ענקי כבר מתחילת הרחוב ואם לא תגיעו בשעת הצהריים המוקדמת ביותר שהיא נפתחת, אז תגלו שאתם עומדים בתור של 30-40 אנשים בשקט לכמה שעות כדי לתפוס את אחד השולחנות הקטנטנים במסעדה שמכילה בלחץ היסטרי פחות מ 25 סועדים!.
את המקום פתח אחד השפים הנהדרים בפריז - Yves Camdeborde 
ולפי התור וכמות ההמלצות שיש במקום ועליו, הוא מצליח גם פה כפי שהצליח במקומות האחרים שתמיד הפעיל ובישל. 
למסעדה שני מושבים עיקריים, צהריים, וערב. כאשר לא ניתן להזמין מקומות בצהריים ולכן התור הארוך שמשתרך לאורך הרחוב בזמן שאתם אוכלים מרפק למרפק עם עוד שישה שבעה זוגות במרפסת הצרה שבמקביל לחלון המסעדה. 
וערב שבמושב הנל ניתן להזמין, רק שכנראה חודש מראש היה מצחיק מידי עבורם ופאק שלי שלא התקשרתי שנה או יותר מראש :-). בערב התפריט הוא פיקס פרייס בלבד לארוחת טעימות מידי השף, כאשר בצהריים, המסעדה מגישה א לה קארט... באופן חופשי לגמרי. 
החוויה במקום הייתה אחת הטובות והמאירות שהיו לי בעיר, גם בשל צורת הישיבה המאד צפופה (אפילו יותר מכל מה שאמור להיות צפוף במקומות אחרים בעיר), גם בגין הזוג הצרפתי שניסו לעזור לי לפענח את התפריט הענקי!!!! שלא מעט ממנו כתוב בכתב יד ועוד כולל פנטומימה, קולות של חיות מרעה ועוד וגם כמובן בגלל המנות וטעמן המטורף שאכלנו בה. 

את יום שישי העברנו בשיטוט בכמה רחובות עם המון מסעדות, בתי קפה, פטיסרי, בולנז'רי ועוד ועוד ומיד אחרי שחטפנו את המקרונים מפייר הרמה, צעדנו בגאון לכיוון ארוחת הצהריים ב le comptoir... למזלנו הרב וללא תכנון, אבל כנראה עם אצבע אלוהים מכוונת, הגענו כרבע שעה לאחר פתיחת ארוחת הצהריים והתמזל מזלנו שנשאר שולחן בודד אחד בין לבין. התישבנו במהירות של "משחק הכסאות" לפני שיגיעו אחרים ויתפסו לנו לשעתיים את השולחן המבוקש ביותר בסביבה ומבחינתנו "זכינו" כבר עכשיו עוד לפני שטעמנו שבב של אוכל ממטבחו של איבס... 
אז כאמור, קיבלנו תפריט די גדול, אם אני לא טועה הוא היה הארוך והמאסיבי ביותר שראיתי במסעדות שפקדנו בימים הללו. הכל ממרתף היינות, המשקאות האחרים המוצעים וכלה במנות האוכל שהיו מסודרות לפי אפרטיף, ראשונות, עיקריות, עיקריות על בסיס דגים, קינוחים ועוד. 
במקביל לכך שזהו היה התפריט הארוך ביותר שראינו, הוא גם היה זה שהצליח לבלבל אותנו בצורה הכי משמעותית. 
בדרך כלל אני מסתדר עם תפריטים בצרפתית אבל פה זה היה קשה מאד, אולי במושגים שהם השתמשו, אולי בשפה, אולי בכתב, או בתיאור המנה... למזלנו, ישבו לידנו זוג צרפתי נחמד לאללה ששמע שאנחנו מדברים בשפה קצת מוזרה ומתקשים עם התפריט... והגברת הציעה לעזור לי... באנגלית ברמה של ילד בכיתה ה בערך, בשילוב עם קולות של "טלה" "חזיר" ועגל" הגעתי להחלטה להזמין כמה מהמנות! 
במקום לדגום מנורות ראשונות עיקריות וכדומה, החלטנו לקחת זוג עיקריות (אולי בגלל שעד 12 בצהריים אכלנו באיזה 3-4 מקומות באותו היום...) ויין ולגמור עם זה למרות שהרגשתי שזה קצת פספוס, זרמתי עם זה (עוד יש לנו ארוחת ערב בכל זאת).


לעיקריות הזמנו - 
מנת קיבה TRIPE, שהגיעה בתור תבשיל מדהים בצלחת מרובעת ועמוקה. התבשיל היה מדהים!!! הקיבה הייתה חתוכה לפיסות שקצת יותר גדולות מביס ששחו ברוטב סמיך עם ירקות חתוכים "טורנה" וטעם לימוני. 
מנת הארד קור ללא ספק למטיבי לסת ולבעלי לב חזק, רק שהיא הייתה מקסימה ברמה של להתרחץ בה! שאבתי אותה לקיבתי יחד עם הלחם המצויין שהוגש כבר בהתחלה. הכל היה רך, חמים, מלטף, הרוטב, חתיכות הקיבה שהתבשלה בתוך כל הטוב הזה. בקיצור - מנת MUST!!!


למה עיקרית נוספת הזמנו - ביף בורגניון, אבל שמבוסס על לחי עגל במקום הבשר "הסטנדרטי" שניתן למצוא במתכון שכזה. שוב, הצלחת המרובעת העמוקה מלאה בתבשיל בצבע סגלגל\ארגמני עם ארומה של בקבוק יין משובח!
יחד עם בשר נמוך ומדהים שחו להם ברוטב הסמיך של היין והתבלינים גם חתיכות גזר צהוב שהיווה תוספת מדהימה לבשר ולרוטב העמוק והכבד. גם את המנה הזו חיסלנו עד תום והשארנו צלחת צחורה אחרי ניגובי לחם בטוחים עד לאפידרמיס הפורצלן. 


אחרי שסיימנו את המנות ולא מעט מהיין שהזמנו (הפעם בקבוק של יין מבורגנדי... ) הייתי חייב להיות הגרגרן שאני כמו תמיד ולא הסתפקתי בזה למרות שכך אמרנו בהתחלה והזמנתי מנה עיקרית נוספת שראית באחד השולחנות הקרובים אלי מוגשת לאחר. 
שאלתי את "החברה" המתרגמת בצד מה הוא קיבל ואיפה זה בתפריט והיא הסבירה לי שזו מנה שמבוססת על רגלי חזיר.
אמרתי, חזיר זה טוב ולי אין בעיה עם כל המושגים "המבהילים" אז אני מזמין את זה גם כן. 

המנה השלישית לאותו הצהריים הייתה מנת רגלי חזיר - אבל, היא מוגשת בצורה מאד מעניינת - שמעו את זה:
בשר מרגלי חזיר (בעצם זה אוסובוקו של חזיר) שפורק לאחר צלייה ארוכה בתנור ביין לבן, ששולב בחתיכות קטנות של בייקון, שומן ועוד כמה דברים ולבסוף "נארז" בשומן חזיר שנמתח בצורת משולש (תדמיינו טובלרון רק בלי הקוביות) מגולגל בביצה, פירורי לחם ואז מטוגן עד לקריספיות וגוון חום עמוק! הטובלרון הזה מוגש עם רבע לב חסה בוינגרט מקסים וסיר הפירה האלמותי כמובן!
המנה הזו הייתה פצצת טעם שפשוט השאירה אותי פעור פה, עיניים וקיבה לעוד! זו המנה שסימנה לי "חביבי, זה, זה מה שהולך פה, אתה פשוט גר במדינה הלא נכונה".
שמעו, זה היה פשוט חלומי ששופ תיאור שאצליח לשגר כאן אליכם מבעד לטקסט לא יצליח להביא את הטעם ואת המרקמים שהיו במנה הזו. אז פשוט תאמינו לי ובפעם הבאה שאתם בפריז! תקפצו לשם לאכול את זה. 


אז זהו... אני חושב שזה האחרון להפעם. 
האמת שחשבתי לסכם בכמה פיסקאות את מסע האוכל המטורף הזה שעשיתי, אבל תכלס, למי יש כח לשמוע אותי מבלבל במח אחרי 4 פרקים מפוצצים באוכל ובתמונות?!
פשוט תעברו עליהם שוב, אני בטוח שתצליחו להבין ששום מילות סיכום לא יצליחו להביא את המסע הזה למיצוי! 
הדבר היחיד שיש לי עדיין חוץ מהטעמים והזכרונות משבוע האוכל הפריזאי שלי, זה כמה ק"ג של נקניקים ופטה שהבאתי איתי לארץ :-) 
עד הפעם הבאה, כנראה שרומא בשנה הבאה... C YA!



5 תגובות:

  1. תמונות משגעות, אתה בהחלט הארד קור עם המנות שבחרת והתענגת עליהן. טעות הקלדה קטנה בכותרת של Le comptoir. דא ממש דלת ליד הם מפעילים בר יין לילי זעיר שהתפריט בו תלוי על כרטיסיות מהתקרה, גוש חמאה קיבוצי לכל הבר ואווירה בהחלט יוצאת מן הכלל. עושה לי חשק לחזור...

    השבמחק
  2. תודה משב :-) איזה כיף לראות אותך פה.
    שיצאנו מהמסעדה, ראינו כמה אנשים היו ב -
    L'Avant-Comptoir - אז החלטנו שנוותר על הגיחה המתוכננת גם לשם, מאד רציתי לטעום את המקרון נקניק דם שלהם... לפחות יש למה לצפות בפעם הבאה ;-) .

    השבמחק
  3. עוד פוסט מעולה. אין מילים . תמונות, תיאורים.. הכל.
    סחטיקה!

    LazyBoy, Hungry like a wolf

    השבמחק
  4. שלום "מונאמי"
    יכולת נפלאה להעביר חוויה מדהימה.

    השבמחק
  5. עצוב שאין עוד פרקים...
    ושוב, "למות" על התמונות

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...