יום שישי, 8 בנובמבר 2013

ביקור במסעדת בוצ'ר בר - חיפה





אזור העיר התחתית של חיפה בשנים האחרונות התפתח לאין ערוך.
יש שם כיום מגוון של מסעדות, פאבים, חנויות מעצבים, ריהוט, טקסטיל, חדשים וישנים שמתערבבים ביניהם במן חן בלתי מוסבר. אלו שנמצאים כאן מימים ימימה, ואלו שבאו לעלות על "הגל" של ההתפתחות המעולה שהעיר הזו הביאה על רובע מקסים.

בערב חמישי של אחד השבועות בעוד אני מהטל במוחי שוב ושוב את התפריט הקבוע שאני לוקח במעיין הבירה.
זו אחת מאלו שנמצאות כאן מאז ומתמיד, אני נזכר במקום חדש, פינתי, כ 100 מטר מהמעיין. "בוצ'ר בר".

את בוצ'ר בר פתחו שני אחים. דני ואילן, שאחרי שכנראה עשו כל תפקיד אפשרי בתחום המסעדנות בארץ וגם בחו"ל, החליט דני, האח של... לפתוח עסק. אילן ידע שכך או כך כסף הוא הולך "להשקיע" פה, אם בהתחלה או אם בסוף (כדי לסגור את חובותיו של דני), נכנס להרפתקה הזו יחד עם אחיו המגניב.

יחד, כבר חצי שנה, הם מפעילים את אחת הפנינות המדהימות ביותר בעיר התחתית, בחיפה וכנראה גם בארץ.
בחודשים הספורים שהם "רצים" הספיקו כבר לבקר אותם מהטלוויזיה, מ WALLA, גיל חובב, סלבס שבאו לחיפה אם להתארח או אם לעבוד באזור ומצאו את עצמם בתום הערב, שותים, אוכלים ומתחבקים עם זוג האחים דני ואילן.

בסופו של דבר, עזרתי גם אני אומץ לשנות את הווקטור ליום חמישי בערב, לעלות עוגן כבד מאד ממעיין הבירה ולהיכנס באחת הסמטאות כדי לגלות גם אני את "בוצ'ר בר".


המקום עצמו קטן מאד, מעוצב עם בר בצורת ר' שיכול להושיב מקסימום שבעה אנשים בקושי, כמה שולחנות קטנים ושרפרפים עם ריפוד טורקיז ושחור. הקירות כולם מצופים בפלטות עץ מגוונות ואקססוריז ספורים פזורים כדי לשבור את קו העץ המשעמם. התאורה כתומה ומעוממת ובימי חורף קרים, אני רואה איך 20 איש נדחסים פנימה, שותים דרינקנים ומשנשנים קצת טאפסים. מקסים.


אך נדל"נו הפנימי של המקום לא ממש משנה, מכיוון שמיקום המסעדה נמצא על רחבה מקסימה של עצי דקל, בניינים משופצים ומצוירים ואווירת חוצלארץ מיוחדת במינה. שולחנות עגולים ממתכת וכיסאות נוחים פזורים על כל הרחבה לבאי המקום, ובמזג האוויר שהיה באותו היום, זה היה על סף המושלם. התאורה מסביב מגיעה מעמודי התאורה היפים שברחבה והבריזה – מהים.


מלצרית חיננית אך קצת בהלם ניגשה והגישה לנו תפריטים... פתחנו בשתי כוסות של בירה מסוג אדמונית וממבשלת "מלכה". טעם קרמלי וניחוח קלייה טרי עלה באפנו והבירה הייתה קרירה וכיפית ללגימה בכוסות המיועדות לה.
דני שעמו דיברתי בבוקר כדי להזמין מקום, אבל יותר בשביל לבדוק האם התפריט שהם מגישים בצהריים מוגש גם בערב, ניגש אלינו, וקשקשנו כמה מילים בעיקר על זרימת האנשים, זמני הפעילות שלהם ומזג האוויר.


המקום פועל מ 11 בבוקר ועד אחרון המבקרים בלילה. בצהריים תגידו תודה אם תצליחו למצוא כיסא להתיישב כדי לבלוע את אחד המטעמים שיוצאים ממטבחו של אילן. העסקיות שלהם זולות, גדולות ומדהימות בטעמים.
בערב, המקום עובר טרנספורמציה למשהו קצת יותר קולי, צעיר, אפילו "פאבי" אפשר להגיד, אבל בשום אופן לא פחות טוב מבחינה קולינרית ממה שאפשר למצוא בשעות השמש. ואיך דני אמר לי," אפילו יותר".

התפריט המלא מוגש בכל שעות הפעילות ובערב המטבח מציע אף אפשרויות רבות יותר. טפאסים, ספיישלים ועוד. רק שהמחירים טיפה משתנים כלפי מעלה, אבל אל חשש... זו חיפה, לא תל אביב J.
הארנק שלכם, כמו גם הפה והבטן יודו לכם שוב ושוב.


אז מה הזמנו? בעיקרון כמעט את כל מה שהיה במטבח :-).
דני קרא לאילן החוצה והבחור המוכשר הזה פשוט דיבר איתנו אוכל! ממש כך. שפך את כל המצאי של היום בשילוב שיחה קולחת על ההיסטוריה שלו בלונדון עם הסטון, בארץ עם רושפלד, אביב משה, אדוני, חיים טיבי ואחרים. בסוף פשוט אמרתי לו, יש לך יד חופשית, אני אוכל כל מה שתוציא. וכך היה.

שתינו צ'ייסר של וויסקי אירי כדי לפתוח את הנקבוביות לאיסוף הארומה של המנות, ואלו מצידו של אילן - התחילו לפקוד את שולחננו עד שהיה צורך בשולחן שני שצורף, כדי להכיל את כמות הצלחות שיצאו החוצה.

לפתיחה קיבלנו –
* מגש עץ עם  לחם פרנה (לחם האפוי על חלוקי נחל במקום!), איולי ופלפלים קלויים.
אחד הלחמים האהובים עלי ובתור חובב לחם, המראה והטעם של המגש מלא בלחם הזה פשוט הדליקו אצלי את כל התאורה בלב.
יחד עם הלחם הגיעו לשלוחן כמה מנות מתחום "הים" של התפריט;


* איקרא מוקצפת , מעוטרת בזעתר משובח, שמן זית ובצל סגול קצוץ. האיקרא הייתה טרייה ומתפצפצת.
טעמה היה חזק וחותך ומיד היה אפשר להרגיש את עושר הטעמים והרבדים שיש במנה הזו. היא מגיעה בתצורה שמזכירה צלחת "לבנה" או חומוס.... ומעולם לא אכלתי איקרא (שבבית גדלנו עליה) עם זעתר דווקא. אבל זה עבד ועבד היטב.


* חריימה של פילה אמנון, פלפלים, עגבניות ורוטב פיקנטי. אז חריימה זה לא ממש, אבל זה בדיוק הקטע פה, אילן פשוט "ממציא" את המנות מחדש שיתאימו לכיס שלכם ולטעם הרב וכמובן גם לז'אנר שהוא פתח פה בזווית התחתית. פילה גדול של מושט נח על צלחת מרובעת. שוחה ברוטב אדום ופיקנטי שמסביבו פלפלים אדומים, כתומים ועגבניות שהתבשלו לפני כן ברוטב. הדג לא היה מהזן הטרי, אלא מיבוא קפוא, אבל זה לא הפריע לטעם ולהתקנתו הנהדרת של הנתח. הרוטב היה טיפה נוזלי לטעמי והייתי מעדיף רוטב הרבה יותר סמיך ועוטף, אבל אלו סתם קטנות. המנה הייתה נהדרת ויחד עם הלחם המצוין נשאבה בדקה וחצי לקרבנו.


* יחד עם החריימה, קיבלנו באותה הצלחת גם קציצת דגים מרוקאית "כדי לטעום". דוגמה ממנה מלאה, שניתן להזמין. הקציצה הזו הייתה מעולה עם טעמים מזרחיים מובהקים של קימל טחון ועוד.


בנוסף ל"ראשונות" הללו, הגיעה גם צלחת עגולה ועמוסה
*באנטי פאסטי - סטייל בוצ'ר בר.
חצי שומר, כרובית, חציל שלם, ארטישוק, פלפלים, בצל ירוק ועוד. הכל קלוי בגריל עם שמן זית ותבלינים. איולי מקסים ושומשום שחור שעיטר את הכבודה רק מצד אחד. עוד פינה נחמדה שניתן להזמין כאן בכיף, ללוות למנות וכמובן ללחם המטריף.

את כל זה אכלנו מהר ממש בהתחלה, גם כי היינו סופר רעבים וגם כי הכל היה מקסים, מוגש בחן גדול ומהלב, ועם טעמים וריחות מצוינים.

אילן קיבל סימן שאנחנו מוכנים להמשך, והשולחן שפונה מצלחות ריקות התמלא בפעם השנייה לערב זה.

הפעם, אילן שינה כיוון והגיעו שלושה "טפאסים" , ספק ספיישלים, ספק גן עדן.
שלישית מפתח ללא ספק בהכרה שלי על המקום- שפה עובד מישהו שחולם, נושם ויודע אוכל, בדיוק כמוני, בדיוק מסוג המקומות והשפים שאני מחפש לעצמי לבלות אצלם ובהם.

* שווארמה טורקית – נתחים של טלה והודו מתובלים בתערובת של 29 תבלינים שונים (כן! 29!) צלויים על גריל פתוח, מונחים על קרוסטיני מלחם פרנה, בצל מאדה בסומק, טחינה, קרם עמבה ואריסה.
מנה פשוט מדהימה. אילן לאחר מכן סיפר - שזו הולכת איתם מהפתיחה ונהייתה מאין ברירת מחדל לאלו שמגיעים ומתבלבלים מהיצע המנות ולא בכדי כנראה. היא הייתה מעולה. הבשר פשוט אמנם, אבל מותקן ביד רמה, על קרוסטיני חצי קלוי עם טחינה, חריף, סימן קטן של עמבה והמון המון טעם. המנה לא ענקית, אבל תתאים בכיף לאדם אחד או לזוג שחולק מגוון מנות.


המשכנו לעוד...
* בקלוואה טלה – כמו שזה נשמע, כך היה. בצק פילו עדין עוטף בשר טלה שתובל כהלכה אבקת פיסטוק ורוטב מתקתק.
מנה מדליקה שמככבת שם ללא ספק על פי מה שראיתי סביבי ואם הייתי חייב לבחור פינגר פוד מושלם, זו כנראה המנה שהייתי בוחר!. שוב, התקנה מדויקת, טעמים שמשתלבים מעולה, לא ענקית, אבל גם המחיר בהתאם שלא כמו בתל אביב שמשלמים על רבע מנה, מחיר של מנה עיקרית. שאפו!
 


המנה השלישית בסבב השני שלנו הייתה למעשה אחת היפות, הטעימות וכנראה גם האהובות לא רק ע"י אלא
גם על השף עצמו;


*פלדה בסנדוויץ קרוסטיני. בשר פלדה שבושל 12 שעות יחד עם ריבת בצל בתנור, עד להתרככות שמיימית.
הופרד "לשרוכים" והונח בתוך סנדוויץ קרוסיטיני מלחם פרנה (כמובן) יחד עם סלט מלפפונים, שמיר ואיולי.
הוגש עם טחינה ירוקה וכמה רבעי עגבניות שרי שכמובן היו פה קישוט ולא כ"סלט". אחת המנות המוצלחות באותו ערב שאם להגיד את האמת, היה לי מאאאאאאאד קשה לבחור מהמגוון הכה יפה וטעים שהתקיף אותי באותה הארוחה. אילן שרבב באוזני, באחת מגיחותיו החוצה לקהל, שזה ה"שפונדרה בלחמניה" שלו (קפה 48). האמת שצחקנו כי זה בדיוק מה שאמרנו כמה רגעים לפני שהופיע.


גם את הסבב הזה גמענו די מהר. היינו כבר קצת פחות רעבים, אבל הכל היה פשוט מושלם מבחינת שכבות טעמים, הרמוניה של מרכיבים וקו מאד מקסים עם יד משכנעת של מישהו שעושה מה שהוא אוהב (אני אחזור על המשפט הזה שוב).

אחרי כל מה שספגנו בשעה האחרונה, היינו כבר על סף עילפון. המנות לא ענקיות נוסח מסעדות פועלים בעיר התחתית, אבל גם לא מניטוריות, א לה תל אביב הפלצנית. חלקן היו סבירות בגודלן לז'אנר וחלקן בינוניות שמספיקות בכיף לחלוקה לצד מנות נוספות, לנשנוש לצד בירה או דרינק אחר ושחלקן הוגדר כטפאס - אפילו גדולות יחסית.
אך כל זה לא הספיק ואילן אמר שעדיין לא טעמנו שום דבר מהמנות העיקריות שבתפריט...
בצהריים, רב האנשים מכירים את ההמבורגר המיוחד שלהם מתערובת של בשר בקר טרי, הסנדוויץ הטוניסאי ועוד... אז לא יכולנו לוותר נכון? בדיוק. הזמנו גם מאלו... אם חייבים אז חייבים.

השולחן פונה בשנית והסבב השלישי התחיל לצאת.

* סנדוויץ פלדה – כמו ה טאפאס קודם, רק הפעם בלחם פרנה שלם! מינוס הסלט מלפפונים. מנה הרבה יותר הארד קור - כמות אימתנית של בשר פלדה רך ומשובח, טחינה, אריסה וקערית קטנה של איולי עם לימון כבוש! מנה ענקית, שתספיק בעצמה לצד בירה כדי לשבוע בארוחת צהריים או ערב לכל אחד. את המנה אכלנו כמעט עד לסופה שחלקנו את זוג החצאים בייננו.
לקראת סוף הביסים האחרונים, פשוט פתחתי את הפרנה והרמתי את הבשר עם המזלג לפה... (אני חושב שאכלתי בארוחה הזו איזה 4 כיכרות לחם פרנה אם לא יותר, אז ניסיתי להוריד איזה גרם ורבע).


עוד הגיע, אחת מגולות הכותרת של המקום,
* סנדוויץ' טוניסאי – שוב, בלחם פרנה שלם נחים מרכיבי כריך טוניסאי אבל כאלו שלא תמצאו בשום פינת רחוב בארץ או בטוניס! זו הבטחה. נתחי טונה אדומה שהושרתה במרינדה מיוחדת ונצלו למידת R, הסתדרו בשכבות עם ביצה קשה צהבהבה, תפוח אדמה מהמדורה, לימון כבוש, אריסה ועוד! מנה משגעת, שאותה למרות שהיינו על סף התפוצצות, גמרנו עד הביס האחרון! כולל כל הפרנה!


אני חייב לעצור רגע ולספר לכם, שכל אחד מהכריכים הענקיים והמדהימים האלו, ניתן לקבל פה בצהריים, יחד עם שתייה וסלט ב 45 שקלים בלבד. מטורף! (מצטער אם אני נשמע כמו פרסומת מהלכת לבוצ'ר בר, אבל שמעו, הם הרוויחו את זה AND ADD SOME).


ובנקודה הזו, באמת שכבר לא יכלונו יותר. אני חושב שאחרי שעתיים ומי יודע כמה מנות, טעמים, צבעים, ריחות וקלוריות שספגנו, היינו מוכנים להיכנע לידי השף אילן וללב הענק של אחיו דני שלא הפסיק להגיע, לפנות, לסדר, לשאול אם הכל בסדר וטעים לנו ולא רק לנו. אז פשוט אמרנו "די!". נבוא מחר שוב.

אבל לא לפני קינוח, הם עושים במקום כמובן
*טרימיסו – אבל כמו שאר הדברים שנשמעים "בנאליים" או נפוצים שאילן ודני הצליחו ליצור מחדש, גם את הטרימסו שלהם לא תזהו בנקל.
מגיעה צנצנת מהודרת על צלחת שקופה עם בוטנים מרוסקים מפוזרים. אחד הקינוחים המצוינים שאכלתי לאחרונה.
גבינת מסקרפונה מוקצפת עם שמנת שמיצקו אותה כמעט בחזרה למרקם סמיך במיוחד, משולבת יחד עם עוגיות ביסקוטי ספוגות במרסלה וסוכר, ריבת חלב מדהימה ועוד. שמעו, זה לא היה קל, אבל לא היינו יכולים להפסיק לשאוב קינוח מהבאר הזו. זה היה מ-ו-ש-ל-ם.



כך היה כל הערב. מושלם.
האוכל, ההגשה, הלב של הצוות, האווירה, המוסיקה, מזג האוויר, הפרצופים מסביב והמחיר בסוף. אני הייתי כמעט מופתע שניתן להגיע בארץ למצב כזה. אבל הנה, זוג אחים, ממוצא קווקזי שעשו הכל בתחום ההסעדה בארץ, מטבחות ועד יזמות, הרימו פינה בעיר התחתית של חיפה, שפשוט זורקת לקרשים (מתפתה להגיד נותנת נוק אווט) כמעט לכל מוסד קולינרי, עתיק או חדיש, בסביבתם או בארץ כולה.


אילן ודני היקרים, שאפו!
נתראה מחר.

אביעד.

5 תגובות:

  1. שמע, זה נראה כמו מקום רציני. האיקרא נראית הורסת.
    הפלדה בסנדוויץ קרוסטיני נראית מנה מעולה, והטוניסאי פשוט לא מהעולם הזה.
    המחירים יותר מהוגנים. כל הכבוד לאחים.
    אממה? לדעתי הם בעצמם לא ידעו כמה שהמנות שלהם יפות עד שהם ראו את הצילומים שלך...

    LazyBoy, Hungry like a wolf

    נ.ב.
    אולי תתקן את AND ADD SOME ל And then some ?


    השבמחק
  2. יאללה, יום שישי אנחנו שם - תזמין מקום.
    הרגת אותי עם הסקירה והתמונות - אני מת מרעב פה!!!

    השבמחק
  3. מי הצלם המוכשר ואיך יוצרים עמו קשר?

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום לך וברוכה הבאה,
      לצערי אין לי צוות צלמים שמסתובב איתי ומניח לי לאכול בשקט, אז אני צריך לעשות את העבודה בעצמי :-).
      תודה.

      מחק
  4. מי הצלם המוכשר ואיך יוצרים עמו קשר?

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...