יום חמישי, 20 ביוני 2013

ביקור במסעדת עדנה וג'יקובס ברמת השרון.

זה היום השלושים למותה של סבתי היקרה.


וגילוי המצבה התרחש תחת שמש יוקדת בבית קברות קטן ואינטימי, במרכז הארץ עם משפחתי הקרובה ביותר וכמה ידידים. שעות אחה"צ בעייתיות, בעיקר שאת ארוחת הצהריים עשיתי ממש שעה שעתיים לפני כן ולא בחלתי באמצעים. בחזרה בבית הוריי, שולחן ערוך עם מיטב מאפי המאפייה המקומית, בשלל מילואים (בורקס), שתייה קלה וחריפה ועוד...
נהוג אחר החזרה מבית הקברות שיהיו כמה מטעמים לרווחת המתפללים. נו, שיהיה. חטפתי משהו כדי להרגיע... שתיתי כמה כוסיות וודקה קפואה עם שוופס לימונדה (נוראי לבד ד"א) והעליתי זיכרונות ילדות עם בנות הדודות שלי.
בהתארגנות לכיוון הדלת עשיתי קצת "קניות" בפריג'ידר של ההורים ויצאתי עם שלל רב בדמות, גושי קוסטיצה יפיפייה, צלעות לבן מעושנות, קופסא עם אבטיח חמוץ (מעשה ידי אימא להתפאר) ועוד.
אבל לא על אחה"צ והערב רציתי לדבר אתכם היום, אלא דווקא על שעות הצהריים שעשיתי ברמת השרון. הרעב דפק על דפנות קיבתי כבר משעות הבוקר המוקדמות שידעתי מבעוד מועד שאת הצהריים אני הולך לבלות באחד מהיכלי האוכל המצוינים במרכז. "אצל עדנה".



בין עלי עץ ירוקים, דלת הזזה שקופה ללא שום שלט מכוון, פרסום חוצות או רעש תעשייתי נחבאת אחת המסעדות הכי נחמדות, עממיות וטעימות שאני מכיר. אצל עדנה אכלתי כבר כמה וכמה פעמים, עם חברי הטוב ראובן, שיצא שהוא זה שהכיר לי את המקום ומאז זו המסעדה הקבועה שלנו לפגישות ספונטניות באזור. ראובן הוא מסוג האנשים שמכירים את כולם ברחוב, אך הכרות נכונה, יפה ומעניינת. לשבת ולשמוע סיפור כמעט על כל אחד שהוא פוגש זו אחת ה-חוויות.
את אבי נאמן, בעלי מסעדת עדנה, הוא כמובן הכיר לפני שנים והם עדיין חברים טובים, כך שיצא שאת אבי גם אני הכרתי ופגשתי לא פעם אחת. איש חייכן, עם המון אהבה למטבח ולאומנות בכלל, וכך גם המקום נראה;
עיצוב פשוט, אך רומנטי ומזמין, תמונות מיוחדות ואביזרים נוספים פזורים על קירות המקום ועל כרכובים כאלו ואחרים בפינות. והריח? מטריף!. ריח של אוכל משובח ממטבח שפשוט יודע מה הוא עושה, מארח סועדים וחשוב לו שהכול יהיה הכי טעים ומשביע שאפשר.
זו לא מסעדת פועלים סטנדרטית שפוגשים בעירות פיתוח, אלא מסעדה בכל מובן המילה, עם אוכל עממי בהשפעות אירופאיות שמארחת את סועדיה ברמה ביתית ומקצועית מאד גם יחד.



הזמנתי מקום כבר בבוקר למרות שבשעה שהגענו, סרוויס הצהריים כבר בעיצומו ולקראת סופו, כך שהיו מקומות פנויים פה ושם. המקום מפוצץ בשעות הצהריים כמעט תמיד, אך גם אם תגיעו ללא הזמנה, ככה "על הדרך".. מקסימום תמתינו כמה דק' לפינוי שולחן של סועדים שרק עתה הצליחו להתרומם מארוחה דשנה.
הושיבו אותנו בשולחן גדול ומרווח בפינת החלל המרכזי ותפריטים עלו מיד לבחירת המנות.
בעדנה, התפריט מחולק לפתיחים ומנות ראשונות וסקציות על פי "נישות". אוכל מבושל עם השפעות פרסיות\טריפוליטאיות, על הגריל ומיוחדים שבדרך כלל מדוקלמים ע"י המלצרים הניגשים לשמוע את בחירתכם. אל תפסחו על הקטע הזה, המיוחדים של עדנה הם באמת מיוחדים והתבשילים שלא כתובים לפעמים עולים על כל סטנדרט.

הפעם, הזמנתי גם מזה וגם מזה.



לחם הבית – לחם בצל אפוי טרי, מגיעים בעצם 3-4 פרוסות ענקיות שקשורות בתחתית של לחם בצל מדהים, רך וטרי מאד, עם קערית של חצילים מוחמצים וקוביית חמאה.
אין פעם שאני מגיע ולא מזמין את הפתיח הענוג הזה, אך זהירות לא להתמלא ממנו.. זה בקלות יכול לחסל חצי קיבולת להמשך.



לפתיח נוסף -
כבד קצוץ – מגיע עם לחם מחמצת דק קלוי, בצלים חרוכים על הגריל ותימין. מגיע רינג של כבד קצוץ, מלא בבצל מטוגן וביצה מגורדת. הכבד נימוח, טרי, טעים ועשיר אך עם מרקם אוורירי מאד, אך לא מוסי. מנה מדליקה שיחד עם מה שנשאר מהלחם והחצילים מהווה מבחינתי את הפתיחה האלמותית והטעימה במקום.
לחובבי הז'אנר ופתוחי החייך, בפתיחים יש כמה מנות טעימות בדמות, עלי גפן ממולאים באורז וצימוקים, כיסוני פיאז בבשר וקינמון, קובה בשרי מטוגן על יוגורט ועוד.



למנה ראשונה החלטנו על אחת ממנות הספיישל שדוקלמו ע"י המלצר האיכותי.
היא כמובן הוצגה כמנה עיקרית, אבל זה לא ממש שינה לנו. אני אוהב מאד להזמין מנה מעניינת לטעמי למנה ראשונה, או אם תרצו תקראו לזה מנה עיקרית מוקדמת.



בין מנות הספיישלים שכללו , גונדי רימונים, פילה סלמון בחמאת לימון, תבשילים מיוחדים, סטייק אנטרקוט ועוד.. התנוססה מבחינתי;
המוסקה - לא אכלתי מעולם מוסקה בעדנה, אך ידעתי על פי ניסיון עם מנות אחרות, שהיא כנראה תהיה שוס. וכך היא אכן הייתה. מנה ענקית של בלוק עצום ממדים המורכב מבשר, תפוחי אדמה, חצילים, גבינות ורוטב על בסיס עגבניות. הכל היה כל כך  טעים, כל מרכיב ומרכיב, אך ביחד – אלוהי ממש.
המוסקה הייתה מאלו המגובשות כמו שצריך ונתנה לנו לחתוך עם צד מזלג לכל אורכה מלמעלה ועד לתחתית ופשוט ליצור את הביס המושלם המורכב מכל שכבות המנה. לצד המוסקה המדהימה הזו, עדנה הוסיפו מן סלט טרי של חסה פריכה, עגבניות שרי מפוספסות חתוכות לרבעים ורוטב ויניגרט דיז'ון נחמד.
המנה הזו הייתה ענקית ואחרי הפתיח הלא קטן בעליל, מנה נוספת ללא ספק מומלצת לאלו עם קיבולת רצינית במיוחד. כל המנות בעדנה נדיבות מאד, גם אם אתם חולקים.



ובכל זאת, אם אני כבר פה, את מנת ה-
קבב כבש, אני נוטה שלא לפספס. יחד עם פירה חלבי מקסים וטעים נורא, במקום האורז הפרסי שמופיע עמו בתפריט (ד"א האורז שלהם מדהים, אך אני בחלוקה העולמית בין אורז\תפו"א בוחר באחרון תמיד!) המנה הזו הייתה שיחוק כמו תמיד. מגיעים אחרי זמן המתנה נאות, ארבע קציצות קבב שמנמנות עם סימני גריל מובהקים בהתקנה מדויקת להפליא. בשר טלה רך נטול שומן כמעט בצבא ורדרד שמתובל בעדינות ובדיוק. יחד עם ערמת פירה ריחני, חלק עם טעם חמאתי נהדר זה די סגר לי את הקרייבינג לאותו היום. ארוחה מטורפת, טעימה כל כך, שכל המגוון וביס שנטעם בה, פשוט זעק טריות ואהבה במטבח. אין שום שף אומן, סלב, או קישקשתא. יש שם ידיים אוהבות, אירוח משכמו ומעלה ומקצוענות לשמה.





יחד עם קנקן מים ענקי עם קרח וסאן פלגרינו גדול, שילמנו 175 שח לפני טיפ!
זוהי ארוחה לזוג ואפילו לשלישייה לחלוק בה... בקלות.
פתיח ומנה ראשונה, זוג מנות עיקריות (גדולות) ושתייה. המון אוכל, מוגש באהבה ובנדיבות עם טעם מצוין ושירות לעילא. אני כמובן חוזר לשם בכל פעם שאני יכול... עד הפעם הבאה, בתקווה שתוכלו לחוות גם אתם.



ד"א,
מי שיגיע למקום, יוכל גם לראות שממש בכניסה יש עמדה לממכר לחמים מיוחדים, עוגות, קישים למיניהם ועוד. זוהי עמדת "קבלן משנה" שיוצרת מן הרמוניה מקסימה עם שאר המסעדה. ואפילו
ניתן להזמין את אחת העוגות שיושבות בוויטרינה למנה אחרונה בארוחה שלכם. מקסים, נעים וכיפי במיוחד וכמובן ניתן לקחת הביתה, למי שלא הבין. גם המסעדה מציעה מנות לקחת הביתה, יש שם כיום גם ארוחות בוקר מיוחדות וביום שישי ארוחת בופה מפוארת...

כך או כך, את הקינוח החלטנו לא לעשות במקום ולהמשיך למאפייה\קונדיטוריה מיוחדת מאד שקראנו עלייה בזמן האחרון, כמה דק' משם, ברמת השרון גם כן.



ליד המגה הגדול, באזור התעשייה של העיר, ישנם כמה וכמה מאפיות ענק. ודש, ברמן ועוד...
בניו של ברמן שנפטר לפני כמה שנים, החליטו להמשיך כמובן את העסק המשפחתי, אבל לעשות גם משהו בנוסף. כך בעצם נפתחה "ג'ייקובס". מאפיית בוטיק עם השפעות צרפתיות, איטלקיות ועוד.
אז כאמור, כמה דק' ברכב מעדנה, הגענו לג'ייקוב שממוקם בינות מבנים תעשייתיים ענקיים ומול סופרים אדירים. עוברים גשר עץ ונכנסים לאחת החניות המקסימות שיש בארץ לטעמי. ריח של לחם, שמרים וקמח נישא באוויר כבר שיוצאים מהרכב בחנייה מאולתרת ממול וכל צעד לכיוון דלת המקום, רק מגבירה את הריחות והריר שמתוצר בפה בציפייה לבאות. שנכנסתי למקום, פשוט נאלמתי. קירות מלאים בכיכרות לחם שנראים מעולה. קרומים פציחים מאובקים בקמח ותוך רך ונקבובי של לחמים שתפחו ממש מעבר לקיר זכוכית שמפריד בין החנות עצמה למאפייה שבה גדלים כל הלחמים ושאר המוצרים פה. במקום, פוקצ'ות, עוגות, עוגיות, בורקסים, עוגות קרם, בריסטה לקפה, לחמים, בגטים, לחמניות ועוד ועוד ועוד... וגם כמה שולחנות וכסאות שניתן לשבת ולאכול את כל אשר נמכר שם.




בחרנו לנו בבגט שנאפה בתנור אבן עם צבע מדהים, שתי קופסאות עם עוגיות ריבה שפשוט הזכירו לי את העוגה שסבתי הייתה מכינה שיהיה ליד הקפה... , קרואסון שקדים ענקי וטרי במיוחד וזוג מקיאטו שהתגלה בתור אחד הטובים ששתיתי בארץ. הבגט שנאכל מאוחר יותר בהמשך היום, היה מדהים לא פחות וקרואסון השקדים שנטרף יחד עם הקפה במקום, היה ללא ספק מרשים ואולי מהטעימים שדגמנו במאפיות ובבתי הקפה בארץ.


נראה שכל מוצר שם נעשה עם המון אהבה והבנה ופשוט טעים בטירוף. למזלי אני גר קצת יותר מ 100 קילומטר משם, אחרת... הייתי צריך להכפיל את הפעילות הספורטיבית שלי, שגם ככה אמורה להתמודד עם כמויות אוכל אדירות שאני מכניס לגוף... ג'יקובס הוא כמובן לא המקום היחיד בז'אנר הזה ואפילו בסביבת השרון יש כמה וכמה דומים.. אבל אני מאוהב. מקום מדהים שאני הולך לחזור אליו בכל פעם שאני באזור, גם אם זה לכוס קפה ואיזה חצי כיכר לחם .









אביעד

10 תגובות:

  1. לא התאפקתי ושלחתי לאבי במייל את הלינק לכאן.
    בטוח שההפתעה הקטנה הזאת תעשה לו את השבת :)

    השבמחק
  2. כיף לקרא...

    בזכותך אתן עוד צ'אנס לעדנה.

    שבת שלום ומברך

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה.
      מקווה שתהנה :-)
      מקסימום חכה לי, יחד נהנה יותר.

      מחק
  3. מרגש אתה כתמיד.
    חיבוקים גדולים,
    עכשיו הולכת להזמין מקום בעדנה
    מזמן לא ביקרתי אותה.

    השבמחק
  4. אני מצטער מאוד לשמוע על סבתך, קבל תנחומיי והשתתפותי בצערכם.
    dumnezeu sa o odihneasca in pace

    אאל"ט בשבוע שעבר העלת מתכון ישן (ע"פ התמונה) בגלל האבל?

    לעניין, המנות נראות מעניינות, והצילומים כרגיל מהממים.
    ( במיוחד לאור זה שלאחרונה בשל סיבות רפואיות אני אמור לחזור לבשר ..)

    יישר כחך.

    LazyBoy , Hungry like a (carnivores) wolf

    השבמחק
  5. Mulțumesc dragă prieten

    המתכון שעלה, כמו גם אחרים, היה מוכן ומתוזמן ממזמן, לא קשור לזמנים כאלו ואחרים :-).
    כיף שחזרת לאכול קצת בשר ;-) זה טוב לנפש גם.

    א.

    השבמחק
  6. חשקה נפשי בעדנה...

    אתה כותב נהדר, ומגיע למקומות נהדרים. מקנאה בך.

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...