יום שבת, 18 באוקטובר 2014

ביקור במסעדת סינטה בר


אנחנו באמצע חודש סתווי, וואלה, כמעט חורף. ערבים קרירים עוברים אותנו ואפילו גשם לפרקים. מזג אוויר טרופי של ממש, ובכל שנה הוא נהיה משוגע פי כמה. החלטנו לצאת די מאוחר אבל איחרנו אף עוד יותר אחרי שנתקלנו קצת בתנועה פה ושם ובנושאים פרטיים.
הזמנתי במקור מקום ל'קלמאריס', אחת מהמסעדות שעל ההר הפונות לנוף המדהים ביותר בארץ אולי. אך אחרי חמש דקות של הסתכלות בתפריט שלהם, כל מה שיכולתי לראות זה את צמד המילים גבינה צהובה, שהוציאו אותי משלוותי. אמרתי יאללה, נלך מפה. לא עושה לי טוב המקום הזה.
קמנו, בירכנו לשלום ויצאנו ללילה הקריר שוב. כמה שניות באוטו חושבים לאן כן ללכת ולאן בא לנו ומייד עשר מקומות עלו לאוויר. בסופו של דבר, הסינטה בר ניצחה... לא היינו שם "עידנים" וזה מקום שתמיד זכור לי לטובה מרובה, בעיקר בעיר האורות חיפה.
באמצע השבוע זה עוד לא הזוי להגיע למקום מבלי להזמין מקום מראש וגם השעה הייתה קצת מאוחרת מאשר שיא הסרוויס, אז לקחנו את הריזיקה.. (אפשר לחשוב. ד"א אל תנסו את זה בסוף שבוע, אין לכם סיכוי).
חניה הייתה לנו בקרבת מקום ורמזור אחד הפריד בייננו לבין כניסת המסעדה. המארחת שאלה אם הזמנו ושאמרתי לה שאנחנו ה-Walk in  שלה היא ציפתה, הקרח נשבר.
למרות הקומה הריקה בתחתית המסעדה, היא התעקשה להוביל אותנו מעלה. לא ממש הבנתי למה בדיוק, שבעוד הכל כמעט ריק בקומת הכניסה מלבד כמה זוגות על הבר ולמעלה די הומה. מוזר. אך התרצנו ועלינו איתה.
אחרי כמה שניות של דיונים מה תפוס בהזמנה ובאילו שולחנות כן נוכל לשבת  (יש לי בעיית אווירה חמורה באזורים שבמעבר מלצרים או באמצע חלל מסעדה) התיישבנו לבסוף ומייד מורן "המלצרית שלנו להערב" ניגשה עם תפריטים והטכס המסורתי.

עלעלנו בתפריטים כמעה, והחלטנו כמעט פה אחד שהמנות הראשונות נראות מרגשות פי כמה מהעיקריות וגם כך השעה המאוחרת לא תתאים ל טי בון במשקל 600 גר' או שאר מנות דשנות מהסקצייה העיקרית.
הודענו למלצרית שאנחנו כנראה הולכים על ארוחת ראשונות שנחלוק בייננו ואם אפשר לקיים קצב נאות לקונספט ולא להביא לנו 4-5 מנות בבת אחת לשולחן. היא הבינה, רק שאמרה שאם מזמינים מנות ראשונות - המטבח מוציא את כולן בבת אחת (האמת שהגיוני ונחמד מאד כך שאם מגיעים כמה אנשים ומזמינים הם אמורים לקבל את כל המנות שלהם יחד). אמרנו לה, אין בעיה.. אז אנחנו נזמין בכל פעם קצת ואז לא תהיה ברירה למטבח פשוט להתקין כל אחת בזמן אחר, היא הודתה שזה נשמע חכם ודווקא זרמה איתנו. וכך היה.

מנות הסנטה בר לראשונות די קטנות עד ביננויות, מוכנות במקום כמו כל דבר אחר במקום, כולל הקינוחים. דבר שללא ספק מרענן מאד, במיוחד באזור קולינארי נידח כמו חיפה וכל המנות היו טובות מאד.

הזמנו מתפריט הראשונות כאמור, כמה לחלוקה;
הראשונה הייתה-
קרפצ'יו של מוסר ים, עם ויניגרט שמיר ופלפל חריף מעוטר כוסברה, פטרוזיליה וצנונית.
המנה מגיעה עם לחם כפרי, כך מתוך הספיישלים שמדוקלמים ע"י המלצרית שלנו ולא מהתפריט הכתוב עצמו.
המנה הגיעה פרוסה על צלחת יפה ושקופה וסלסלת לחם כפרי פרוס שהיה טרי וטעים מאד.
הדג היה בטמפ' החדר וניכר עליו שהיה טרי ונהדר. הויניגרט נתן את הקיק הנכון יחד עם הרוטב והפלפל החריף שרק מידי פעם הופיע. מקסים!. מנה מוצלחת מאד משף עם יד חזקה מאד במטבח והבנה באיזון טעמים.
הירק שעיטר את המנה ריענן את הפה בכל העת ובכלל חגיגת הצבעים, הטעמים והרעננות של המרכיבים כמו גם איזונם הייתה טובה מאד ופתיחה מרשימה לארוחה.



המנה השנייה שלקחנו הייתה –
רביולי לחי עגל ברוטב ציר עגל חמאה ופלפל שחור.
בחצי קערה יפה ורחבה, נחו להם שלושה רביולי גדולים למדי, מלאים בבשר נימוח מתובל ונהדר של לחי עגל. מסביב לבצק העבה והנהדר של הרביולי שבושלו בדיוק לאל דנטה- היה הרוטב שבסיסו בציר עגל והוסמך עם חמאה ופלפל שחור לתיבול. הייתי רוצה שהרוטב יהיה אפילו עז טעמים יותר ממה שהוגש, אבל גם זה היה טוב מאד ונוגב כמעט עד תום יחד עם הלחם שקיבלנו עם מנת הקרצפיו הדגית ממקודם.
גם המנה הזו שהייתה בגודל סביר יחסית לאדם אחד עבור מנה ראשונה, נרשמה כלא פחות מטובה מאד עד מעולה. זו דווקא גם השתדכה בצורה עילאית עם היין שלקחנו.


הזמנו מתפריט היינות הנחמד, בקבוק קטן של פליני מיקב סוסון ים, שנת 2010.
היין היה כבר בפתיחת הבקבוק עשיר טעמים. ארומה מקסימה של שזיפים מיובשים, דודבנים, פלפל שחור, ועוד.

למנה שלישית שנינו ערגנו אל אחת המנות אולי הכי מבוקשות במקום, כך נראה ונשמע מהמלצרים שחגו סביבנו בשולחנות האחרים.


ברולה טרין כבד אווז על בריוש קלוי עם תאנה בקרמל.
אז תאנה לא הייתה שם אלא חצי אגס במקום, אבל לנו זה לא הפריע, למרות שתאנה ענקית הייתה יכולה להיות שיחוק מטריף במנה כזו ללא ספק.
בפועל מגיע נתח כבד אווז שנח על עיגול בריוש קלוי שמעליו ומעל חצי האגס פיזרו סוכר ו"שרפו" בעזרת ברנר, או מתחת לברויילר. בכבד אווז לא נגעו ואפילו טמפ' קרירה ממקרר הורגשה בביס הראשון. הכנתו הייתה כמעט
R  והוא נאטם מעט בשל החום של הברנר ששרף את הסוכרים למרקם קריספי. מנה קטנה מבחינתי, רק כי הייתי פשוט יכול להמשיך לאכול כאלו עד הבוקר. כבד אווז מעולה, עם סוכר פריך ובריוש אמיתי שנתן מצע עדין ומעולה לכל הטעם המטריף הזה. ללא ספק מנה מעולה שרק חומרי הגלם מספיקים פה וקצת טאצ' כדי לגרום לכל זה להיות שלם.


רצינו להמשיך עם עוד מנה ראשונה, למשל כמו מנת השקדי עגל הנחים על קרם שום.... אבל החלטנו שאנחנו קצת רעבים מידי בשביל עוד "דוגמיות" אז בסופו של דבר לא הייתה לנו ברירה אלא להסתכל שוב מה תפריט העיקריות מציע. סטייק ענק כפי שהסתובב פה ושם על שולחנות אחרים (שנראה מהמם!) לא רצינו לקחת, כי זה סתם יעשה לנו רע לאכול עכשיו אחרי כל מה שספגנו וגם היה כמעט אחת עשרה בלילה... אבל המיקס פירות ים, דווקא קרץ לנו כן.

אז הזמנו מנה עיקרית –
שרימפס וקלמארי טריים מהים, מולים טריים בביסק סרטנים וחמאה לצד אורז לבן (108)
מגיעים שתי קערות, אחת בדמות מחבת ברזל חמה על צלחת לבנה, מלאה בפירות ים שנראו והריחו נהדר וקערה פשוטה של אורז לבן. אורז טעים, אחד אחד, אבל פשוט ובנאלי. לא כל כך הבנתי את הקטע, אולי אם מוסיפים אותו לאחר מכן לביסק שנשאר אחרי פירות הים, אפשר לעשות איתו מנה מגניבה, אבל אני חושב שהיה אפשר לחשוב על טוויסט שיביא את התוספת הזו למשהו אחר לגמרי וברמת התפריט של המקום.


פירות הים היו נהדרים, הקלאמרים היו שלמים מהסוג הסגול והקטן. מרקמם היה פריך וממש התפצפץ בין שורות השיניים. השרימפס למרות שהיה כתוב שהוא טרי בתפריט, הרגיש מהסוג הטוב אבל הקפוא ולא הטרי (אין סיבה להגיש טריים ללא הראשים והשריון, מה שגם אני מכיר את הטעם של זה ושל זה קצת יותר מידי טוב כדי להאמין שהשרימפסים כאן טריים).
המולים היו בטעם מעושן קצת ונימוחים. הם היו שמנמנים וטעימים מאד. הרוטב שציפה ונח בתחתית המחבת היה מקסים וקטיפתי. ללא ספק עשוי היטב ובאיזון נחמד של ציר הסרטנים כפי שנכתב וחמאה.
מנה מצויינת שחיסלנו חיש קל. אפילו באורז נגענו. הוא היה באמת פשוט, אבל מאלו שאתה מעריך אחרי שאכלת בחייך מספיק כאלו שידעו להרוס כל גרגר.


מים הוגשו לנו בבקבוק יין גבוה ושקוף ללא תווית כבר בראשית הארוחה והיין היווה את המשקה העיקרי כאמור ללא ספק. למרות שהוא היה בעל גוף עשיר ופירותי מאד ועל פניו לא מתאים כל כך עם המנות שלקחנו (מלבד אולי הרביולי או כבד האווז שהתאימו קצת יותר) הוא היה לנו טעים מאד וזרם.
השירות היה טוב מאד והמלצרית הייתה כזו שאיטלגנציה אישית וחיצוניות מקסימה עזרו לה לתפקד כראוי מולנו ומול השולחנות האחרים שפיקדה סביב, כולל זוג שנשמע שהיו ממשפחתה, או חברים מאד קרובים... שאיתם היא התנהגה קצת יותר בחופשיות והם (הגיוני) קיבלו קצת יותר, גם ממנה וגם מהמטבח ;-).


תפריט קינוחים אין במקום, אני קצת שונא את הרעיון שהמלצר נאלץ לדקלם שורה של קינוחים על כל מרכיביהם שבדרך כלל נאמרים במהירויות גבוהות מאד, שסועדים אחרי כמה מנות ולא מעט יין אמורים להשאר קשובים ומרוכזים מאד לכל הרעיון הזה. מעיק, אבל זה מה יש (קשה להדפיס דף עם כמה שורות???).
אז גם אותנו תקפה המלצרית בשורה של שמות מנות קינוח, מרכיבים לרב וניפנפוי ידיים שאמורים היו להדגים לנו איך רוטב השוקולד נוזל או איך פזרו קוקוס על הקרם או שכבות שנעשו באיזה טארט. בסופו של דבר, שום דבר לא ממש קרץ לנו והזמנו –
פונדט שוקולד בליווי גלידת וניל, שזכרתי שהיה תמיד מוצלח ונעשה במקום. ואכן כך היה. צלחת מאורכת עם כלי שנאפה בו הפונדט, פריך מלמעלה וזורם מבפנים. שוקולד משובח חמים עם ניחוך של אפייה. שוקולדי וטוב.
גלידת הוניל התמזגה מעולה עם קרירותה והכפיות החמימות מהשוקולד שעלו מן "הבאר", אני באמת שלא צריך שום דבר חוץ מזה.
חתמנו את הארוחה בזוג מקיאטו וביקשנו חשבון.
שילמנו 450 ש"ח כולל תשר על כל הערב המקסים והטעים הזה ויצאנו אל האוויר הקריר שוב.


סינטה בר פועלת כבר כמעט 9-10 שנים שהתחילה את דרכה בתור בר המבורגרים נחמד מאד, במבנה שהיום יושבת זרוע האקספרס של המקום, ממש כמה מטרים מהמסעדה.
כך או כך, היא ללא ספק כנראה אחת אם לא ה- המסעדות כיום בחיפה שמגישה אוכל מצויין לצד כמויות סבירות וגדולות מאד (בחלק מהמקרים בעיקריות). יד השף שם מדויקת וחזקה ועוד לא נתקלתי במנות שנפלו או לא היו כפי שזכרתי אותן מהעבר. ההמבורגרים שלהם מעולים לטעמי וכן גם הבשרים עצמם שהם מגישים שם בחלק מהמנות. השרות תמיד מקצועי והאווירה ללא ספק נינוחה ויכולה להיות גם מגניבה מאד בימים הנכונים.
המחירים שם לא גבוהים במיוחד ביחס למסעדות תל אביב ואני ללא ספק הייתי מעדיף לא מעט מנות מהסינטה בר על לא מעט מנות מתימרות אחרות במסעדות "דומות" במרכז הארץ.  עדיין 450 שח לזוג זה לא עניין של מה בכך, אבל זו הייתה ארוחה מלאה, גדושה, שכללה מנות לרב, יין מצויין ועוד. הארוחה הניבה כשעתיים מעולות של שמחה בלב ואושר ועל זה אין מחיר.

אני תמיד ממליץ עליהם בלב שלם וקצת חבל לי שאיני סר לשם קצת יותר.
לתשומת ליבכם, הסקירה הזו נכתבה בסתיו 2013, ז"א כשנה אחורה... כך שיש מצב שתתקלו במנות שאולי אינם במקום, אבל השבכים בעינם נשארו. המסעדה עדיין מככבת בעיר חיפה ומומלצת מאד. 

אביעד.

4 תגובות:

  1. איזה כייף לראות שחזרת, כבר התחלתי לדאוג....
    יש לי זיכרון רחוק אבל טעים וטוב מהמקום כשהייתי שם עם חברים טובים,
    רק שזה היה מזמן- צריך לטפח את המפגשים האלה :))

    השבמחק
    תשובות
    1. נו אז קדימה, האוטו נוסע גם צפונה לא רק שלי דרומה ;-)

      מחק

  2. נראה שנהנת ..
    אפשר הסבר על "אין סיבה להגיש טריים ללא הראשים והשריון" ..?
    Lazyboy , Hungry like a wolf

    השבמחק
    תשובות
    1. זה סתם הייתה הערה צינית שטריים עדיף להגיש הכל! כי יש שם המון טעמים! (בראש בעיקר)..
      ואם מגישים אותם ערומים כאלה כמו פה למשל (ובערך בכל מסעדה אחרת בארץ), זה די אומר שזה קפוא... ב 99.9 אחוז.

      מחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...