יום שבת, 10 במאי 2014

פריז - 2014


אז לפני כמה ימים חזרתי מפריס.. כן כן עיר האורות, או איך שאני אוהב לקרוא לה – נמסיס! 

אפשר לתפלפל, להתפלסף, להתווכח ולטעון ימים ולילות על ערים אחרות בעולם, ניו יורק, מדריד, ברלין, ורשה, וינה, ווגאס, מינכן וברצלונה... אבל פריס לעולם תישאר הטובה מכולן. לדעתי כן?!
האמת שחשבתי אם לרשום עבור הבלוג ולכם קוראי הנאמנים סיפור דרך מפורט וארוך כפי שעשיתי על ברצלונה לפני כמה שנים.. או לקחת את הפורמט הברצלונאי של לפני שנה, שבו שמתי המון תמונות ומעט טקסט... אני מניח שזה יהיה משהו באמצע... ברשותכם J

בכל אופן, אני רוצה להתחיל עם כמה נקודות עיקריות כדי לבסס מן קו אפס לחישוב ראלי, קולינארי וריגשי;

1 – כל הארוחות שאכלתי בפריס היו מדהימות, היו כאלו שהיו טובות יותר מהאחרות, אבל לא הייתה שום נפילה בשום מקום ובשום מנה מבחינתי. נכון, לא ממש נכנסתי סתם למסעדות בדרכי על המדרכה. אלא אלו נבחרו בקפידה מבעוד מועד בארץ, אבל עדיין.
2 – היינות מדהימים, לא משנה אם כוס עלתה 4 יורו או בקבוק ב 276 יורו.
3 – העיר יפה, נקייה והאנשים אדיבים. המון מדברים על אי הסבלנות הפריסאית – אני דווקא הרגשתי די להפך. כולם כולל כולם היו ממש סבלניים, הסבירו, דיברו אנגלית, או לפחות ניסו כמה שיכלו וכן הלאה.
4 – עדיף לגור בדירה בעיר מאשר במלון, הרבה יותר נוח, שקט וברובן גם יש ערך מוסף של מטבחון -לאלו שלא מסוגלים לעבור ליד חומרי גלם בסופר או בשוק ולא לחשוב איך הוא הולך לבשל אותם.
5 – יש להם בסופר ליד הקופה מוצרים שאנחנו יכולים רק לחלום עליהם במעדניות הכי טובות בארץ.
6 – לא זול בפריס...
זהו.

עכשיו לעסק...
הגענו באמצע השבוע לקראת הצהריים לפריס, אחרי טיסה קצרה של כמעט 5 שעות. מונית שהמתינה לנו בשדה לקחה אותנו לדירה, שמנו מזוודות ופרצנו החוצה אל הרחוב. טיול קטן ברובע (ישנו בגבול של השלישי עם ה 11 בסמוך לכיכר הבסטילייה)
והליכה ממותנת לקראת ארוחת הצהריים.... את הארוחה הראשונה שלנו בפריס,
Le Bistrot du Peintre -


עשינו בביסטרו קטן ברובע ה 11, מרחק של רבע שעה מהדירה בערך, התפריט די גדוש במנות ביסטרו מסורתיות והאווירה הייתה ממש כיפית ונחמדה. המקום מעוטר תקרה מרשימה, וריהוט עץ עתיק. בר גדול השתלט על רב המקום בפנים ומרפסת בחזית המסעדה שפונה אל הכביש אך מגודרת בזכוכית הכילה לא מעט שולחנות.
אמא עם בן, שישה חברים צעירים, פגישות עסקים מעונבות וסתם כנרת שישבה לארוחת צהריים שהכינור בקייס מארח לה חברה כמו גם הלפטופ המודרני שלה שישב על חצי מהשולחן.


הזמנו קצת נשנושים להתחלה,
טרין כבד אווז שהגיע עם מאפין בריוש ותאנים יבשים – מדהים!

וצלחת שרקטורי ממגוון נקניקי הבית, הצלחת מגיעה עם סלט קטן קורנישונים, בצלצלים וגם כמה ריבועי חמאה. לחם כמובן שמוגש עוד לפני שהמלצר פותח פה ובקבוק מים גדול.


אני אכלתי למנה עיקרית גם סטייק טרטר עם צ'יפס שהיה מקסים. בשר משובח שנקצץ בסכין כמובן, ביצה כתומה מדהימה וטרייה וכמובן כל המסביב כמיטב המסורת, בצל, צלפים, חרדל ועוד.


מקום מקסים, בעל אווירה ממש כיפית ונחמדה עם אוכל פשוט אך טוב מאד. לא מטבח עילי וגם לא בדיוק הביסטרו הכי טוב שיש בפריס (וכנראה גם לא ממש ברובע הזה), אבל זה היה ממש מספיק בשביל שאוכל לחתום על מקום כזה ליד הבית ל 4-5 פעמים בשבוע לפחות!
עם האוכל, שתינו כמה כוסות של יין הבית שהציעו שם באותו הצהריים במבצע, 4 יורו לכוס ו 22 יורו לבקבוק. הוא היה מקסים והשתלב בכיף עם שאר האוכל שהזמנו.
יין ומנות הספיישל של היום... 
 

משם, קצת הליכה להורדת הקלוריות ובעיקר הכנת הקיבה לארוחת הערב בעוד כמה שעות.
ד"א את כל הארוחות עשינו במסעדות שנקבעו מראש עוד מהארץ והוזמן אליהן מקום. נסו אתם למצוא מקום במסעדה בפריז ביום שישי שבת ראשון ללא הזמנה מראש.. שיהיה לכם בהצלחה ;-)

הרובע ה 11 והשלישי מדהימים, המון מסעדות, חנויות קטנות בוטיקים ועוד.
כאמור טיול קטן ומשם ישר לתחנת המטרו הקרובה. החלטנו שאת אחה"צ אנחנו מעבירים בחנות -  



Fauchon – למי שלא יודע, פושון נחשבת כנראה לחנות הדליקטסים\יין הטובה והיוקרתית ביותר בפריס. שם, הצלחנו להוציא לא מעט כסף, בעיקר על מגוון צנצנות ומיכלים עם פטה כבד אווז, ריבות שונות, סט של מגוון חרדלים ועוד. החנות הזו מציעה הכןל - משוקולד, תה, שימורים, יינות, שמנים ותבלינים. אחרי שיצאנו עם שקיות מפונפנות, ישבנו לקפה\בירה\שמפניה בבית הקפה הקרוב לכיכר מדלין. כך העברנו את שעות אחהצ בצפייה בעוברים והשבים ובדוכני הפרחים שהיו פזורים לפני המבנה המהמם של - L'église de la Madeleine
ד"א היה די קר בימים הראשונים שפקדנו את העיר, אך למרות זאת, בכל בית קפה או מסעדה כמעט בעיר יש מרפסת עם שולחנות קטנים הפונים אל הרחוב (שם גם ניתן לעשן למזלי!). מעל השולחנות מן סכך מתקפל מבד ומעל ראשי האורחים תנורים ארוכים או פטריות שמחממות את האיזור מהקור ששורר בחוץ. די מגניב לשבת ממש כמה ס"מ מהרחוב הקר ועדיין להרגיש חמים ונעים.


כאמור, גולת הכותרת של היום הראשון בפריז הייתה ארוחת הערב. האמת שדי ציפיתי לה כי מבחינתי זה האוכל האמיתי (אנחנו די הסכמנו שחוט השני שישזור את ארוחות הביקור הזה יהיו על טהרת אוכל מסורתי\בסיסי\צרפתי ולא להתחיל להשתולל בממושלנות... למרות הקסם המיוחד ששמור להן) –

CHEZ PUAL
כמו בצהריים, זוהי מסעדת ביסטרו צרפתית, אך קצת יותר הומה ו"כבדה" מזו שביקרנו בצהריים, האווירה כאן קצת פחות של לבוא לשבת על הבר לקפה או כוס יין ולקרוא עיתון ויותר – ארוחת ערב!
המקום די קטן ומחולק ל 2, 3 חללים.. וכמובן, המרפסת הפונה אל הרחוב בחוץ (שאף אחד לא ישב שם בערב ד"א). השולחנות כמו בכל מקום בפריס, מאד קרובים אחד אל השני (עוד נדבר על זה בהמשך) והריהוט והאווירה שמחים ועליזים. רעש מתון של צלחות, קולות בליסה, מזיגת יין ומלצרים הדהדו במסעדה ההומה ואנחנו הושבנו לאחר כבוד בחלל פנימי שהיה מעט שקט יותר ונשמר לזוגות עד רביעיות ללא ילדים וכדומה (כך לפחות זה נראה בשעתיים שלוש שהיינו שם).


אז מה אכלנו, או! הרבה דברים J.


למנות ראשונות לקחנו,
מנת עצמות מח, כמות של עצמות מח אפויות, סלט חסה קטן בוינגרט וקערית עם מלח משובח.
יחד עם סלסלת הלחם שהכילה גם בגט ריחני וטרי וגם לחם מחמצת מדהים באיכותו, זו הייתה מנה מטורפת. כבר דיברנו בבלוג בעבר על כך שהעולם נחלק לשניים, מח עצם וכבד אווז, אבל למה בעצם לחלק אם אפשר גם וגם?


למנה נוספת לקחנו ריזוטו עם כבד אווז.
צלחת עם ריזוטו שהותקן אל דנטה בדיוק רב וטעמו חלבי להכביד. חמאה בכמות בלתי הגיונית ומסה של ריזוטו שקופל לתוכה קצפת משמנת מתוקה. כל זה, נחה לה חתיכת כבד אווז מופלאה ועדינה
אולי אחת המנות הכי מושחתות ומדהימות שאכלתי לאחרונה.


עוד מנה נלקחה כחלק מהראשונות כי היינו חיבים לנסות גם פה, אסקרגו  -
שישה חלזונות מבורגנדי עם מן פסטו של פטרוזיליה ושום שנאפו בכלי חרס ביתי מסורתי.
תאווה לחיך!


למנות עיקריות נלקחו כמה וכמה, אך שניים שאכלתי לפניכן גם בתמונות.


פפר סטייק, נתח סרליון שהותקן על הגריל למידת מדיום ריר... ונעטף ברוטב של פלפל עם פלומבה של קוניאק. הסטייק הגיע עם מן עלי מנטה מיוחדים לרענון החיך בין לבין ועם הפירה הפריסאי המפורסם (כנראה שאין מקום בפריס שלא למד את יחס רובושון לפירה אלמותי. 1:1 חמאה תפוח אדמה).
הסטיק היה עילאי ואין מקום בארץ עד כמה שאני יודע שמגיש בשר ברמה הזו (חבל ומצער, אבל עובדה).

למנה נוספת הזמנתי עוד אייקון צרפתי – קונפי DUCK
קרע של ברווז שבושל\טוגן לאורך זמן בשומן של עצמו. עור פריך כמו זכוכית ובשר רך כמו מרשמלו!
את הברווז הם מגישים עם פום פריט בחמאה (הכי  טובים שאכלתי בחיי!).
מנה מושחתת וכבדה כמו כל הארוחה, אבל זה היה שווה את הכבדות שחשנו כל הלילה.



עם הארוחה שתינו בקבוק של יין מבורדו, שהיה פירותי ובעל גוף מלא.
לקינוח, כולל שני ספלי אספרסו הגיעה צלחת עם שוקולד בשלושה דרכים. כדור גלידה מעשה בית, קרם שוקולד (מוס שוקולד) ועוגת שוקולד. כל השלישיה הייתה מדהימה והשתלבה נהדר! השוקולד לא היה מתוק מידי והיה באיכות מרשימה.
על הארוחה הזו שילמנו כמה סנטים מעל 90 יורו שזה בחישוב מהיר "לא זול" אבל בהתחשב בכמות האוכל והחשוב מכל – איכותו! היינו צריכים לשלם פי 5.

את היום הראשון חתמנו בהליכה תמימה מהמסעדה ועד לדירה ששם פשוט התעלפנו עד למחרת בבוקר שהיה האחד במאי. יום הפועלים... בפרק הבא, השוק של הבסטיליה, ועוד לא מעט מסעדות נוספות ;-)


3 תגובות:

  1. שאלוהים (או כל אחד אחר) יעזור לי איזה תמונות!!!
    אני מסוגל להתקלח בתוך הרוטב פלפלת שהם וחבריהם הבלגים מכינים...
    והצלחת שרקוטרי נראית גן עדן, יאממי

    השבמחק

  2. אז אני מבין שלא ממש סבלתם אהה? ;-)
    מצטרף למחמאות על התמונות הפשוט מהממות.


    LazyBoy, Hungry like a wolf

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...