יום חמישי, 14 במרץ 2013

ביקור במסעדת צפרירים 1


ידוע שבארץ ישנם חורים קולינאריים, שבהם כל דמות של מסעדת גורמה או מקום סביר ומעלה שבמקרה גם יגרור איזה הייפ - הוא מקרי בהחלט. אם ניקח את ים המלח, אילת, ירושלים וחיפה... או בעצם כמעט כל אזור שהוא לא תל אביב וסביבתה - סובל מאיזו ירידת VIBE  עצבנית או "יכולת" ליצור מקום משובח, מעוצב, שיביא מספיק לקוחות, כזה שייקח את האוכל כלפי מעלה וכן הלאה.

אבל כל זה בהכללה כמובן ובכל מקום (אולי פרט לים המלח בטח...) נוכל למצוא את "המומלצים" או מקומות סבירים בהחלט וגם למעלה מזה. עם VIBE  ואוכל מהמשובחים שיש. אבל...

[לגבי רמת האוכל והמסעדנות התל אביבית יש לי גם המון מה לכתוב, אבל זה לרשימה אחרת ובכל זאת, שלא תחשבו שאני מחסיר מהן ביקורת כן?! פשוט המצאי כל כך גדול יחסית לכל שאר חלקי הארץ, שעל אף הביקורת יש בכל זאת מקומות שידברו לכל אחד ואחת מאתנו. בעוד שבאזורים אחרים האופציות תהיינה בודדות אם בכלל].

כל ההקדמה הזו באה כדי לפאר או להדגיש בצורה חיובית במיוחד, מקום מצוין. שפשוט התעלה על כל ציפייה שהייתה לי ולדעתי גם על כל אחת כזו מכל תושב חיפאי באשר הוא.
בחיפה שעיקר הגסטרונומיה שלה מתמקד במסעדות פועלים (טובות), שווארמה ו"מעיין הבירה" כמובן. מסעדות או מקומות עם VIBE  "תל אביבי" קשה עד בלתי אפשרי היה למצוא עד לא מכבר.
שתשאלו תושב חיפאי היכן ללכת לאכול ושזה לא יהיה רומני\שווארמה\או ערבי-מזרחי-  אחת הראשונות שתעלה כמובן תהיה ה"סינטה בר". אבל לא עלייה נדבר היום וגם לא על "הנמל24", אלא על מקום שלדעתי הוא המוביל כיום בעיר הצפונית – צפרירים1.


צפרירים1 נולדה בתחילת שנה שעברה בתור בר-מסעדה שעובד שבעה ימים בשבוע כולל ארוחות צהריים עסקיות. המקום מעוצב נהדר, עם בר ענקי במרכז החלל וכמה שולחנות גבוהים מסביבו. בהמשך, מרפסת מקורה (בחורף) ופתוחה ומוצלת (בקיץ) שתוחמת שולחנות גדולים וקטנים לרב. לזוגות, רביעיות ומשפחות גדולות גם כן, שניתן לראות בעיקר בשעות הצהריים והערב המוקדמות.
זו לא הפעם הראשונה ואף לא השנייה שלי במקום... אך הפעם, לקחתי על עצמי גם לסקור אותה.
זאת בעקבות הבנה וגם הפנמה שכעת; היא בשלה, יציבה וזורמת באופן אמיתי מאז פתיחתה.

לערב פורים, יום שישי בערב הזמנו מקום יום לפני כן, לזוג, על הבר בשעה די מוקדמת (לכן גם היה לנו מזל). המקום מריץ "עבודה" משעות הצהריים כאמור ונחמד גם לראות איך המסעדה "המשפחתית"
(בעיצוב "מדליק" של בר) הופכת אט אט לקראת שעות הערב המאוחרות ליותר רועשת, יותר צעירה יותר מהולה באלכוהול (יש במקום מגוון סינגל מאלט, בירות ואלכוהול לרב) ובקצב שונה לחלוטין.
בעלי ומפעילי המקום, פשוט עלו על הנוסחה האולטימטיבית ב"שליטה" על קהל היעד החיפאי.
לכל אלו שפותחים וסוגרים בעיר – תלמדו.
שעות היום שייכות לעובדים ולמשפחות ושעות הלילה שייכות לצעירים. אוכל טוב, קונספט משובח, אחלה שירות ומחירים סבירים יביאו לכם = ביזנס!
זה לא פלא שצפרירים1 פשוט גדושה באנשים במשך כמעט כל היום ובכל ימות השבוע.

הגענו כאמור בשעה די מוקדמת ליציאת יום שישי, אך אנחנו אוהבים את השקט שלפני הסערה. השירות הישיר, הצמוד יותר (אם צריך) ואת תחושת הנינוחות, על אחת כמה וכמה ביום של "מסיבה". התיישבנו על הבר הגדול באחת הפינות וברמן חביב הניח לפנינו חיש קל את התפריטים.
כמה מילים של סחבקייה ממותנת עם הבחור ויצאנו לדרך.


הזמנו בשביל ה"ראש", זוג קוקטיילים שכבר התוודענו אליהם בביקור הקודם, בשם "צפרירים1",
כמה מקורי אה?! J..
* צפרירים1 - פינלנדיה אשכולית אדומה, אפרסק, ליים, נענע, אנגוסטורה וג'ינג'ר אייל 39 ₪".
הקוקטיילים מגיעים בכוסות גדולות וגבוהות (כמו של קולה), עם המון קרח ולא מעט משקה. ללא ספק שינוי מרענן שבשביל 39 ₪ גם מקבלים משהו לשתות ולא רק לטעום בקונספט הזה.
הקוקטייל הוזמן פעם נוספת, בחציה השני של הארוחה והיווה את עיקר האלכוהול שלנו לאותו הביקור. מים קרים, עם קרח ולימון מקבלים שם ללא תשלום וכמה שרוצים כמובן בנוסף... אם למישהו זה חשוב.
להזמנת האוכל, לקחנו כמה דק' לעיון בתפריט, על אף שידענו אותו כמעט בעל פה, אם מביקורים קודמים ואם מאתר האינטרנט הנהדר והאינפורמטיבי של המקום.
החלטנו כמו תמיד לחלוק כמה מנות והתחלנו עם זוג מהראשונות שאנו אוהבים מאד.


את ה -
* פטה כבד עוף משובץ בפיסטוק ובחמוציות מלווה בריבת שזיפים בווניל 41 ₪"
אנחנו מכירים את כל ניסיונות המקום וכן גם גרסאות אחרות של שלל המסעדות בארץ ובעולם. אני יודע שזה הכי לא IN  להזמין פטה היום, אבל אני משוגע על העניין וחייב לטעום בכל מקום את הביצוע המוצע. לצערי, מעטים המקומות שמתקינים פטה כראוי עם טעמים מאוזנים ובמרקם חלק ונכון.
בצפרירים1, הפטה על גבול הטוב מאד. טעם מעט דומיננטי של חמאה עובר בכמה אחוזים בודדים את הגבול הדק לטעמי, אך עדיין לא מקלקל או מעיב במאומה על טעמה הכללי והמעולה של המנה.
הטוויסט של שיבוץ הפיסטוק והחמוציות כמו גם התיבול שעל פרוסת הפטה שקיבלנו, מזינה את כל המנה במרקמים ובטעמים שעוזרים לכל הכבודה הזו, להיות הרבה יותר מעניינת בפה ובחיך.
ניכר שהמנה יצאה טרייה מאד והריח היה משגע עוד כמטר לפני שהגיעה אלינו.
את המנה המקום מגיש עם זוג פרוסות חלה דקות וקלויות, אך אלו לא נדגמו אפילו מכיוון שהזמנו גם את -
* לחם הבית אפוי בתנור אבן ומוגש עם חמאה ושמן זית 14 ₪ " 


שתי ככרות של לחם פרנה שנאפות בתנור אבן פר הגשה. הלחם מספיק גם לארבעה אנשים בקלות לנשנוש או ניגוב קצר לפני הגשת המנות הראשונות. הוא מוגש עם קוביות חמאה צהובה והמנה השגרתית של שמן זית בלסמי. מגניב שהם נותנים גם וגם, אבל הכי מגניב זה הלחם, הכמות, הטעם והמחיר המצחיק בהשוואה לכמה מסעדות "תל אביביות" ששם זה פשוט נהייה בדיחה.
אמנם זה לא בחינם כאן, אבל התמורה פשוט מופלאה.
את הפטה אכלנו עם הלחם הזה כמובן, מה ששדרג פי כמה את החוויה הכוללת ממנו.

המשכנו הלאה למנה נוספת שנהנתה מהלחם הפריך והטעים כל כך.
אחת המנות הטובות ביותר של המקום לדעתי וזו גם שאכלתי כבר בביקור הראשון שלי במקום ומאז היא לא נעלמת משום חשבון כשאני מגיע.


* קבב יוגורט סנייה – קבב טלה צרוב ואפוי בתנור אבן עם טחינה, יוגורט, נענע, שום וראס אל חנות 47 ₪ "
את המנה הזו אני תמיד משנה קצת ומבקש להוריד את היוגורט. אני פחות אוהב, כך שאני מעדיף את המנה בצורה הזו, גם אם המקום "מזהיר" שהטחינה לבדה יוצרת "יובש" מסוים ביחס לגרסה המוצעת במקור. כך או כך, המנה מוצלחת בהחלט. מחבת אלומיניום עם קבבים עגולים של טלה וצנוברים, אדמדמים מבפנים ופריכים מבחוץ – התקנה מושלמת. על מצע של טחינה גולמית משובחת, עגבניות שנצלו מהתנור ותבלינים- משגע!. הבשר מוצלח ויחד עם הטחינה, התבלינים והלחם כמובן, יוצאת כאן מנה מושלמת. שיחוק של ממש עם טעמים "חיפאיים" אך עם ביצוע מודרני.


התענגנו על זוג המנות הללו שלמרות שהיו חלק מהמנות הראשונות של המקום, גודלן סביר בהחלט וזוג או שלישיה אפילו יכולים לחלוק בהן בשקט. סביר להניח שאם היינו שלושה או יותר, היינו מזמינים עוד מנה, כזו או אחרת, אבל עדיין.
אין כאן את טרנד הקמצנות שפועם במסעדות הפזורות במרכז הארץ, דבר שמוכיח שישנם עדיין מקומות שמבינים שזה עניין של כבוד ולא של מחיר.

את המנה העיקרית חישבנו מבעוד מועד עוד שהבטנו בתפריט. ההחלטה עמדה בין עוד זוג ראשונות שונות לחלוקה ביננו, לבין "צלחת פירות הים" של המקום שעדיין לא ניסינו מעולם.
אמרתי לחצי השני שדווקא בא לי... ויש לי הרגשה שזה אפילו יכול להיות מממ, סביר. בסופו של יום, גם אם חשבתי על המקום רק דברים טובים, עדיין הייתי ראלי ולא האמנתי שמנה של:
* קערת פירות ים – שרימפס, קלמרי וסרטן שלם בציר פירות ים ושמנת על ריזוטו אורגנו ופרמזן 96 ₪"


יכולה להיות יותר מסבירה במסעדה – בר באמצע הכרמל בחיפה (האמת שחושבים על זה, דווקא בחיפה מנת פירות ים צריכה להיות מדהימה! השילוב של עיר שאינה דתית ונמל ענק עם לא מעט דגה צריך לבסס קולינריה ימית איתנה.. אבל לצערי לא כך הדבר).
ראלי או לא, "סבירה" זה אנדרסטייטמנט. היא הייתה טובה ואף הרבה יותר. חברה, זו הייתה מנה מצוינת. אמנם השרימפס מבין פרות הים לא היו טריים שקולפו באותו היום, אלא נלקחו מייבוא קפוא. אבל גם מאלו יש טובים וטובים פחות. הקלמרי הקטנים היו רכים והסרטן הגדול וגדוש הבשר היה חמאתי והשתלב באופן מרהיב עם ציר פירות הים, השמנת, החמאה, השום וכל שאר מרכיבי המנה. הריזוטו שנח והיה למצע מתחת לכל הכבודה השירצית הזו היה תפוח, מתקתק ונעים בפה. כמות הפרמז'ן והציר נוצקו ביד נדיבה ובכלל זו הייתה מנה שהעלתה המון חיוך ולא רק גבה אחת.
הופתענו לטובה וללא ספק הכנסנו אותה בכבוד רב לרשימת המנות המומלצות במקום.
ניכר שהשף יודע מה הוא עושה וגם מוציא את המנות עם יד מכוונת, מדויקת ואמיצה.


עושר המנות שהזמנו היה לא רחוק מטופ הסקאלה, אבל הזמן שלקחנו בין ביס לביס, הקוקטיילים הטעימים והאווירה הנינוחה (שעם הזמן הגבירה מהלך) איזנו את כבדות המנות, כך שגם לאחר שיצאנו מהמסעדה, לא הרגשנו רע או כבד מידי. דבר שללא ספק העיד שוב על איכות חומרי הגלם וטיב המקום כולו.

קינוח אנו לא תמיד אוכלים, אבל פה מהכרות קודמת כאמור, ידענו שהקינוחים דווקא די נחמדים ויכלו להוות פיניש נאה לארוחה כה מגוונת ועשירה.
את תפריט הקינוחים שומעים בעל פה מפי הברמן\מלצרים וכמה מהמנות נשמעות אפילו נחמדות. אנחנו לא אנשי קינוחים כל כך, בעצם אני בדרך כלל מעדיף עוד מנה ראשונה במקום מחיר הקינוח. אבל לפעמים זה חותם בנעימות.
הזמנו –
"עוגת ביסקוויטים עם קרם ווניל וציפוי שוקולד בליווי שוט ליקר קפה הנעשה במקום"


מין קינוח ביתי בהגשה מודרנית ואופיינית עם צלחת שקופה ענקית וזיגוג של איזה רוטב מתקתק בתחתית. העוגה עצמה נטעמה טרייה מאד אם כי בטמפרטורת החדר ולא צוננת כפי שאולי החיך שלנו ציפה. אני דווקא אהבתי את הרעיון שזה לא מהמקרר... וגם את המרקם הבוסרי\ביתי משהו של העוגה. כמה כפיות לכל אחד הספיקו לסגירת הפינה והשארנו ממנה רבע בערך. שתינו זוג אספרסו כפולים, איכותיים למדי לפינאלה והזמנו חשבון.

השארנו כ 374 ₪ לא כולל תשר על ארוחה מלאה של זוג מנות ראשונות, מנת לחם, מנה עיקרית גדולה ויפה, קינוח ושתייה -  קוקטיילים, מים צוננים ופעמיים אספרסו כפול.
ללא ספק תמורה מצוינת לערב נעים, שרות מצוין ואוכל טעים ומקסים.
זו לא הפעם הראשונה או השנייה שאני מגיע לצפרירים1 ונהנה מאד... זו בהחלט גם לא הייתה הפעם האחרונה. יאללה מי בא?

אביעד

5 תגובות:

  1. שאלת, אז.... "אניייייייי"

    ובכל זאת קצת רצינות (מעבר לרצינות הפותחת...)
    רשמתי. תודה.

    השבמחק
  2. גם אני, גם אני! :-)

    כיף של סקירה, העלתה זכרונות נעימים מן העבר. התצלומים יפים - אם כי רואים שלא אתה בישלת (אצלך כל גרגיר מקבל מקום של כבוד וכל שרימפ הוא חבר פרלמנט).

    השבמחק
  3. אחרי שבוע לא משהו, ועוד יום בכלל לא משהו, להגיע לסקירה הזאת, אמהחייה!
    רק מלחשוב את הייתי מנגב עם הפוקצה את הרוטב מקערת פירות הים, וכבר אני מסודר לסופ"ש.
    אז תודה גדולה על סקירה מעניינת על מקום שנכנס לרשימת החייבים ללכת...

    השבמחק
  4. עשית לי חשק ליסוע לחיפה. אחלה ביקורת!!!

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...