יום שבת, 12 בינואר 2013

מעורב ירושלמי..



חשבתם לעצמכם למה אין בתל אביב "מעורב ירושלמי"? או בכל מקום אם כבר. בירושלים בירתנו, מכינים את המאכל המדהים הזה מבלי שתהיה להם שום תחרות, אפילו לא קטנה בשום מקום אחר. גם אלו שהתיימרו להכין, להביא לשאר הארץ, נפלו ולא קמו.. לא הצליחו לשחזר.
הלב, הנשמה של הירושלמים היא זו שיש בתוך המנה.. ולאף אחד אין אותה כדי לשחזר את ההרגשה שמגישים לך את הפיתה הזו מלאה בכל טוב, רותחת, מבעבעת מהפלנצ'ה.. את הטחינה הנוזלת, את התבלינים הסודיים, את יראת הכבוד שיש שעומדים על אדמת ירושלים. אולי כנראה זה לא צלח בשום מקום.. שום מקום הוא לא ירושלים, בכל העולם.. לא היה ולא תהיה כמותה.
אבל אנחנו לא בשיעור ציונות.. אלא בבלוג אוכל.. הפעם, מעורב ירושלמי. לא מקורי, אבל די קרוב.
אחד המאכלים האהובים עלי בעולם. בתור ירושלמי מקורי, שנולד שם והתחנך לא מעט שנים על האדמה הזו.. למעורב ירושלמי תמיד תהיה פינה חמה, רותחת, אדירת מימדים בליבי ובפי כמובן.
כתבתי שהמעורב שיהיה לנו כאן, הוא לא "מקורי" וזאת משתי סיבות עיקריות.  הראשונה היא שאני מכניס כבד עוף לתערובת שלי, מה שלא נברא במעורב הירושלמי האסלי.. ("סטקית חצות" היא זו שיותר מ 40 שנה מאכילה את קהל חובבי המעורב. בין יתר המסעדות. וזו שמתיימרת להיות הממציאה של המנה. היא זו שמספרת על בעיית הכבד, על ההכשרה הבעייתית שלו ועל הסמטוחה שכל זה עושה על הפלנצ'ה. שבגינה הכבד יצא מהתערובת שלהם) הסיבה השנייה היא שאין לאף אחד מושג חוץ משלושת בניו של מייסד סטקית חצות, מה יש בתערובת התבלינים הסודית שלהם, כולל אני. כך שאני יכול להרכיב משלי אחת שלטעמי תהיה מספיק טעימה. ואידך זיל גמור. רוצים גם? הנה. לכבודכם.


מצרכים: (4-6 מנות)
1/4 כוס שמן קנולה לטיגון
200 גר' בשר פרגית נקי לגמרי חתוך לקוביות קטנות (1 וחצי ס"מ)
200 גר' בשר הודו נקבה חתוך לקוביות קטנות
200 גר' טחול תרנגולת שלמים ונקיים
200 גר' לבבות עוף נקיים לגמרי, חתוכים לחצי לאורכן
200 גר' כבד עוף נקי לגמרי, חתוך לחתיכות קטנות (בדומה לשאר)
1 בצל לבן גדול, קלוף חצוי ופרוס
1 כפית מלח
1 כפית פלפל שחור גרוס
1 כפית גדושה פפריקה אדומה מתוקה בשמן
1 כפית גדושה פפריקה חריפה
1 כפית כמון

הכנה:
1 – על מחבת גדולה מאד, או על פלנצ'ה רחבה (ניתן גם להכין על מחבת פלא) מחממים עד עישון כמעט את השמן ומטגנים עד להזהבה את הבצל.
2 – מוסיפים את הפרגיות, את ההודו ואת הלבבות.. ומערבבים היטב עם הבצל. מבשלים כ 2-4 דק' ומוסיפים את הטחול ואת כבדי העוף. מתבלים בכל התבלינים ומערבבים היטב שכל התערובת תתעטף.
מערבבים מידי פעם כדי שכל הבשר יגיע לקבל את החום הרב של תחתית המחבת ומכבים את האש ברגע שהכבד במצב מדיום וול.
3 – מגישים בפיתות, או על חצי פיתה פתוחה מרוחה בטחינה מעולה.. מקשטים עם פטרוזיליה..
עמבה, או כל דבר שטעים לכם.

בתאבון,
אביעד.




4 תגובות:

  1. מנה נהדרת וטעימה מאד. הייתרון בהכנה הבייתית זה האפשרות להשתמש בחומרי גלם איכותיים באמת כמו שאביעד כתב. מה שלא בטוח שתזכו לזה בחוץ

    השבמחק
  2. אחח... מעורב ירושלמי... אחח... סטקיית החצות... האם יש עוד מאכל (חוץ מגבינה צפתית) שהוא ישראלי אורגינאל? הרי זה לא הפלאפל ולא החומוס ולא הסלט הערבי קצוצץ דק - עם כל החיבה למאכלים הלאומיים הללו...

    יש לי הסתייגות קלה מצורת ההגשה. לעניות דעתי, הדרך ההולמת היחידה לאכול מעורב (וגם שווארמה, לצורך העניין) היא בתוך פיתה, לא מעליה. רק כך אפשר להבטיח שכל המרכיבים יתערבבו יחד בדרכם האחרונה וייצרו את הסימפוניה של טעמים ומרקמים שהיא זו שעושה את המעורב למה שהוא. הלא כן?

    השבמחק
  3. למה באמת?
    מתה על מעורב ירושלמי
    ושנים שלא אכלתי...
    הגירסה שלך נראית הורסת ביותר!
    עם הטחינה הנוטפת מעל זו ממש פודנוגרפיה
    חייבת לנסות

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...