יום רביעי, 2 בספטמבר 2015

ביקור אחרון (ארוחת פרידה) במסעדת פרסקו - רחובות


בימים טרופים אלו שאנו חווים את כוחה (עלייק) של המדיה החברתית על החלטות הרות גורל של מסעדות (ע"ע יונתן רושפלד- סגירת המסעדה "ארוחת ערב" ופיאסקו המחירים ) חשבתי לעצמי בעודי אני נוסע מחיפה לרחובות הרחוקה למען "ארוחת פרידה" ממסעדת "פרסקו", שאולי אם אכתוב סקירה או לפחות איזה פוסט כזה או אחר אצליח לשנות את החלטת בעלי רשת קארל ברג (הוא בעל המסעדה) לחזור בו מטירופו ולהשאיר את אי השפיות והאוכל הטעים על תילו.


את מסעדת פרסקו אני מכיר כבר שנים אחורה, מאז שנפתחה ברחוב הרצל, בסמוך לכניסה מבילו אל רחובות.
היא נבנתה בצמוד למעדניה הגדולה של קארל ברג ואז כמו היום, חמורי הגלם כמעט בשלמותם הגיעו מרשת הבעלים. אז שנפתחה בהתחלה עבדה המסעדה על קונספט "רומנית" ומגוון המאכלים והתפריט לא הפתיע את אלו מהקהילה שרגילים למנות כמו; איקרא, חמוצים רומניים, רגל קרושה, מטיטיי, פטריצ'אן וצלע לבן.

המסעדה עבדה כמה שנים ללא הפסקות מיוחדות אך עם תפוקה בעיקר בסופי השבוע כמובן. המחירים היו מעט גבוהים מהסטנדרט למסעדות הידועות בז'אנר, אף מיקומה המרכזי יחסית לאלו שגרים דרומה מיפו וצפונה מאשקלון ("הניצחון" מאשקלון - היא כנראה הרומנית הטובה בארץ לטעמי) הכניס אליה את חובבי הז'אנר בכל זאת. האוכל היה סביר עד טוב, עם נפילות כאן ושם אך הן היו בעיקר מושתתות על טעם אישי לדעתי ופחות על מטבח או גריל, אם כי תקלות קורות.

לפני תקופה, בצמוד למדינה שהתחילה את שיקומה מהמבצע הצבאי האחרון בדרום ולאחר שבלזאק (אשדוד) המיוחדת בבעלות השף נתי שפריר נסגרה, בעיקר בגלל אותו המבצע הארור. בעלי פרסקו צירף שחקן חיזוק אל חיקו ונתי המוכשר נכנס למטבח המסעדה. הבעלים שרצה לעשות פייסליפט קולינרי (ובשכל) חשב לנכון להביא אליו שחקן חיזוק מוכשר מלא תשוקה וכישרון כדי שגם יכניס חיים אל המסעדה מעבר לנישה הגריאטרית שבדרך כלל פוקדת את מסעדות הז'אנר (ואנוכי). לגיטימי.


נתי שהגיע עם מרץ, למד את רזי המטבח הקיים, שיפר וכתב תפריט כמעט חדש לגמרי, בעודו הוא משאיר גרעין רומני לכל אלו שמכירים את המסעדה ולא רצו או רוצים "להשתדרג"... לצד מנות שהביא עימו מבלאזק וחדשות לגמרי בהתאם לחומרי הגלם בסביבה החדשה... פירות ים במגוון מנות מיוחדות, דגים בתבשילים, בשרים במידות התקנה ורטבים, קינוחים מעבר לפפאפנש והבוואריה המוכרו ועוד ועוד...
מאז שנתי שפריר הצטרף אל המסעדה ולקח את המושכות, הייתי פעם בחודש מניע את הרכב ונוסע אליו עד לרחובות לארוחת ערב... נתי היה מגיש את המנות שהיו מבחינתי MUST, מח מטוגן בפירורי לחם, קבב רומני וסליאטה, לצד מנות של פירות ים שרקח במיוחד באותו היום, ספיישלים ועוד...

אז איפה הבעיה? או! לפני כשבועיים שחשבנו לתכנן שוב לנסוע שוב אל נתי ופרסקו הרחוקים קיבלתי הודעה שהמסעדה עומדת להסגר במפתיע בשל החלטות אישיות של הבעלים...אז אם בא לנו לאכול בפעם האחרונה, כדאי למהר.
מייד סימסתי לידידי אילן ר שהיה שותפי לכמה מהארוחות שם וקבענו לארוחת הפרידה הכה עצובה, ממסעדה שכה אהבנו וכמובן מידידנו הטוב נתי שנשאר עם תאבתו בידו, עם כישרון ולב ענק ובלי מסעדה לבשל בה.

הגענו ביום שלישי האחרון, בשמונה וחצי ומשפחה גדולה שכללה סבתא, נכדים וכל מה שבאמצע -בדיוק עזבו מחויכים מדלת הכניסה למסעדה... חשבתי בליבי שהם בטח אינם יודעים שזו הייתה הפעם האחרונה שלהם פה.
המסעדה הייתה ריקה מסועדים, הגריל מאן הוותיק, נתי שהיה לבוש כמו תמיד בג'ינס ובחולצת שף לבנה מחויך כתמיד בדיוק עובר את הבר לכיווננו ובטי המלצרית החיננית שהצליחו לגייס לחודש האחרון בחייה של המסעדה...
ידידי אילן כבר המתין לנו ישוב ליד אחד השולחנות עם כמה מנות סלטים רעננים מונחים לפניו , בקבוק מים גדול ושני סוגי בירות לטעימה שיוכל לבחור בפעם המאה מה טעים לו יותר.
ברכות חיבוקים ויאללה לאוכל... את מה שאירע מעבר לאוכל שהוגש לנו באותו הערב יהיה לי קשה להעביר.
שיחה ערה וקשה מאד, עם לא המון מסקנות ובעיקר כאב לב - יחד עם נתי שישב איתנו ברב הארוחה בין לבין שבישל והגיש לנו את רב המנות בעצמו וכמובן בסופה שפשוט הפלגנו הלאה על חצי בקבוק של ג'ורה סינגל מאלט.


מה אכלנו,
מגוון סלטים עם קונוטציות רומניות ובלקניות,
פלפלים אדומים בתחמיץ,
פלפלים צהובים קלויים על הגריל עם בצל ירוק ותיבול עדין מאד
כרובית חלוטה קראנצ'ית עם בצל אדום צלוי
חתיכות של קישוא ברוטב
סלט חצילים רומני שהיה מדהים!


סלייטה שאני חייב לאכול בכל מקום שמגיש, רק שאצל נתי מקבל טוויסא הונגרי קבנוס צלוי בבצל ופפריקה מלמעלה ומרקם נוזלי יותר! אליפות העולם.
לחם מחמצת משני סוגים
כרוב חמוץ רומני
דלעת אפויה מתובלת במלח ופלפל
וכל זה לפתיחה...

נתי שאל מה הכיוון ואמרתי לו שלא ישגע אותי בשאלות מיותרות ושיביא לנו לאכול מה שבא לו...
אז זה מה שקרה בנוסף למנות שהוא יודע שאני חייב!


אז אכלנו גם –
מנה של מח מטוגן בפירורי לחם (פנה) עם שני חצאי לימון טרי ועיטור של בצל ירוק טרי טרי. מנה שהיא מבחינתי אחת הטובות והאהובות. המח היה טרי עם מרקם עשיר ומקסים עשוי בפירורי לחם בדיוק כמו בבית.


מהגריל קיבלנו מנה של מטיטיי (קבב רומני) שאני מאד אוהב והוא היה מקסים ומתובל בתועפות שום בדיוק כמו שצריך. לצד הקבבים הגיע גם המושדיי הרומני למי שקצת חסר שום בכל העניין הזה...


עוד מהגריל יצא אלינו גם שדרה של ביבי ריבס עם זרזיף קליל ומנומס של רוטב ברביקיו מתקתק, אך זה לא העיב או אפילו היה משוך על הנתח כולו, אלא רמז נחמד ועדין על בשר מצוין שהותקן כהלכה.


מהמטבח עצמו נתי עמל ולבסוף קיבלנו כמה מנות מיוחדות –
ניוקי תפוחי אדמה אווריריים ועדינים מאין כמותם בציר ופטריות טריות צלויות עם בשר זנב שור מפורק.
מנה מקסימה שלטעמי הייתה מעולה אם הציר היה מצומצם קצת יותר, אבל זה באמת לחפש.
הניוקי היו בעבודת יד ולא קנויים בחנות, קטנים ועדינים שספגו את כל טעמי האדמה שהשף ידע לשלב.

סביצ'ה של דג ים עם מנגו ובצל ירוק. התיבול היה עדין מאד וטעמי המנגו והדג השתלבו באופן מעולה יחד עם הקראנצ'יות והחריפות העדינה של הבצל הירוק. המנה הייתה קצת "קטנה" (לא באמת) לתת לטעום, אז אכלתי את רובה J .


עוד מהמטבח,
סטייק מוסר ים ענקי שבושל בתבשיל של עגבניות שרי, אפונה, פרחי כרובית ותבלינים אתיופיים.
נתי אמר שלפני כשבועיים בערך הצטרפה שוטפת כלים אתיופית, אז היא הביאה לו לטעום מגוון של תערובות מהבית שהוא פשוט ניסה בעצמו לשלב למנות שהוא הוגה.
מה להגיד? הצליח למוכשר. אולי אחת המנות הטעימות שאכלתי לאחרונה במסעדות ארצנו, מתי פעם אחרונה השתמשתם במילה "טעים" ???
הדג היה עסיסי מלא בשר לבן מדהים! רוטב העגבניות היה עשיר עם טעמים חרפרפים אך במידה והכל פשוט התגלגל על הלשון והחליק בגרון כמו תבשיל של סבתא בילדות. מקסים.


את כל הערב העברנו בליווי של בירות מהחבית, מים קרים ולקראת הסוף ואל השעות הקטנות שלקראת חצות גם עם בקבוק חדש של סינגל מאלט סקוטי יחד עם השף שאיתנו יחד תפס בשערות (מטאפורית) על הקולינריה בארץ, על גורל המסעדות, כוחה של היחצנות ביחס לטעם המנות והאוכל האמיתי ועוד ועוד...
כפי שאמרתי, את מה שחווינו ואמרנו בשיחה באותו הערב, יהיה קשה על בלתי אפשרי לשטוח בפוסט כזה...
אך את השורה התחתונה שאנחנו חווים פחות ופחות אוכל טוב והרבה יותר "קישוט" והייפ יחצני ועל כך משלמים כסף גדול לנוסחאות ידועות מראש צריך לציין. אתם יכולים להסכים איתי או לא, אך זו ההרגשה האמיתית שאני סוחב עימי כבר זמן רב מאד והיום מוצא את עצמי יוצא הרבה יותר למסעדות עממיות, כמו שיפודי אולגה, מסעדות ביסטרו שכונתיים לארוחה בלתי מחייבת או חומוס ושווארמה ברחבי חיפה. את המוסדות (מעיין הבירה וכדומה) אמשיך לפקוד בדחיפות עד שלא יהיה מי שיפעיל אותם יותר. עצוב, ובעיקר מתסכל.

ולנתי – אני מאחל לך דרך חדשה טובה, עשירה ומעשירה יותר. הלוואי ותמצא את הדרך הנכונה עבורך ועבורנו. אני אישית אגיע לאכול מידיך היכן שתבשל. תודה על הכל.

תגובה 1:

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...